lies- פרק 1

[07:00]
הפעם הצלחתי להתעורר…
אני משקרת, על מי אני עובדת? שוב פעם כיביתי את השעון המעורר וחזרתי לישון. ליב עלתה לחדר שלי והתפרצה לתוכו, אוייש קומי כבר! אני כבר מאורגנת! אמרה ולקחה משידת האיפור שלי קצת קונסילר. קמתי וכהרגלי השתדלתי להראות זוועה.. בכל זאת בוקר! הוא לכולם נותן מידי פעם את הזכות להתעורר נורמאלי, לפעמים אני שואלת את עצמי, למה דווקא לי אתה לא נותן את הזכות?!
קמתי ולבשתי גינס לבן עם קרעים משופשפים וחולצה שחורה עם סניקרס לבנות. התאפרתי בקלילות, סידרתי קצת את הגבות, סידרתי שיער, בדקתי שינויי מערכת, חטפתי לעצמי פנקייק עם מייפל מהמטבח ויצאתי.
פתאום קבלתי הודעת וואטסאפ מנייל.
נייל: את בדרך?
אני: כן.. אתה כבר בבית ספר?
נייל: אפשר להגיד..
אני: אפשר להגיד שמה?
נייל: אפשר להגיד שתסתובבי כי אני מאחורייך…
הסתובבתי וראיתי אותו… רצתי אליו וחבקתי אותו הכי חזק שאפשר! כל כך התגעגעתי אליו! לפנים היפות שלו, לעור השזוף שלו, לעיניים הירוקות שלו, לשיער השטני שלו… אני פשוט התגעגעתי אליו, אל כולו! אל נייל! חברתי אותו ולא רציתי להפסיק, הרגשתי שהעולם נעצר, עצמתי את העיניים כדי שהחלום לא יקטע לרגע…
נייל החזיק אותי חזק בזרועותיו החזקות והשזופות שכוסו בחולצה לבנה חצי שקופה ככה שאפשר היה לראות את עורו השזוף והשרירי..
נקודת מבט נייל:
ראיתי סוף סוף את נאדיה, כבר חודש שלא נפגשנו, היא טסה לחו"ל, לסבתא שלה… ראיתי אותה, היא רצה, חבקה אותי חזק והשיער החום והארוך שלה עטף את גופי. לא רציתי שזה יגמר… ראיתי שהיא מסתכלת על השרירים שלי ופשוט הסמקתי, לא נתתי לה לראות, פשוט המשחקתי לחבק אותה. אני כל כך אוהב אותה, יותר מכל אחת אחרת בעולם! יותר ממה שאפשר לאהוב! היא לא יודעת על מה שקרה כשהיא הייתה בחו"ל ואני כל כך רוצה כבר להגיד לה 'נישקתי את ליב, כן.. נישקתי אותה, ואין לזה שום משמעות בשבילי! אני אוהב רק אותך! אני רוצה רק אותך!' אבל לא… המשכתי לחבק..