כמו שהיא

"אתה לא לבד" היא מחייכת אליי את החיוך הכל כך אמיתי הזה.
"נועה…איך את מסוגלת לחייך תמיד?" אני שואל אותה, ובאמת לא מבין.
"זה פשוט, תבין אור, אם לא תחייך אל החיים, איך הם יחייכו אלייך?"
אבל אני מחייך כשאני רואה אותה, חשבתי לעצמי. הם לא מחייכים אליי וגורמים לה להתאהב בי.
חייכתי. קיוויתי שאולי הפעם זה יעזור.
"אני צריכה לזוז, תתקשר אליי בערב!" היא עברה דרך הפריצה בגדר בריצה.
—————————————————————————————————————————————————————————————————————————-
מכירים את ההרגשה הזו שהכל מתפרק לכם? למרות שכמעט ולא היה לכם כלום?
סיפור חיי.
אבא שלי, סוכן נדלן מציח, גר בפנטהאוז מפוארת.
בתור איש עסקים? תותח.
בתור איש משפחה? עדיף שאני לא אענה…
אבא שלי ואמא שלי התגרשו כשהייתי בן 9, לפני 8 שנים.
מאז אני גר עם אמא ומתראה עם אבא ממש פעם ב.. , וגם, בקושי.
הדבר הכי טוב שיכל לקרות לאמא שלי זה הגירושים מאבא, אבא שלי הוא לא בדיוק הטיפוס הכי יציב בעולם, מכל הבחינות, ולאמא שלי בהחלט מגיע הרבה יותר.
אמא שלי מקסימה, הלוואי שתהיה לי אישה כזו.
אמא שלי אלופה במטבח, אלופה בלהקשיב, אמנם בקטע של ייעוץ היא לא הכי חזקה אבל העיקר שהיא מנסה.
אני ואמא גרים בדירה רגילה וקטנה לאומת אבא.
אין לי אחים, לפחות לא אמיתיים.
לאבא שלי יש אישה ויש להם ילד קטן, אני חושב שהוא אמור להיות בן 5, אל תתפסו אותי במילה.
ואני?
אני אור, בן 17 כמעט, חנון.
אמא אומרת שאני גבר גבר, אבל זה שאמא שלך משתמשת בביטוי 'גבר גבר' , כבר הופך אותי לההפך כנראה.
אף פעם לא הייתה לי חברה.
אבל היי, לפחות התנשקתי פעם אחת! (בערך)
הייתי בצופים כי אמא שלי פשוט לא הפסיקה להציק בקשר לזה.
והייתה שם ילדה אחת , די מוזרה, די חנונית אבל גם די יפה.
ובל"ג בעומר הזמנתי אותה להצטרף למדורה של כמה ילדים מהצופים, שיחקנו אמת או חובה, והיא הייתה צריכה לנשק אותי. הייתי כל כך אדום!
אז למה הכל מתפרק לי?
אמא שלי קיבלה הזדמנות מיוחדת לקידום בעבודה שלה, אבל בשביל זה היא צריכה לעבור קורס מסויים בנהריה, וגם לעבור 'סטאג' '.
זאת אומרת שכל החופש הגדול יהיה לי בית ריק?
ממש לא!
אמא שלי התקשרה לאבא, סיפרה לו על הקידום והוא הסכים שאני אהיה אצלו כל החופש כי אמא שלי פחדה שאעה שטויות כשהיא לא נמצאת.
מוזר לחזור שוב לבית של אבא, אני זוכר את עצמי שם בתור ילד קטן.
"הכל ארוז?" אמא צועקת מהמטבח.
יצאתי מהחדר עם המזוודה הענקית שאבא דאג לתת לאמא כדי שאוכל להשתשמש בה.
"כן, אני חושב" נעמדתי ליידה.
היא הסתכלה עליי, תמיד הייתה בוחנת אותי ומתפאלת כל פעם מחדש מהגובה שלי.
"יפה שלי." היא התחילה לדמוע, שנאתי כשהיא הייתה ככ רגשנית.
"הכל בסדר אמא, תחזרי מהר." חייכתי.
יצאנו לכיוון המעלית, מבט אחרון לתוך הבית, אמא נעלה את הדלת.
ירדנו במעלית והיה שקט .
נכנסנו לאוטו, ומשם כבר אני לא יודע מה היה כי נרדמתי בנסיעה, כרגיל.
"מה הולך ילד של אבא?!" פתאום אבא פתח את הדלת של המכונית והעיר אותי.
"בסדר אבא." שפשפתי את עייני.
הוא הוציא את המזוודות מהבגאז', ואמא לא הורידה ממני את העיינים שלה שדרך אגב התחילו לדמוע שוב.
"יאלה, ביי אמא, אוהב אותך" קירבתי את המצח שלי אלייה כרגיל כדי שתתן לי נשיקה.
"ביי מתוק שלי, אני אוהבת אותך! תתקשר אליי כל יום!"
"מבטיח" , יצאתי מהאוטו.
אמא נסעה, אני ואבא מסתכלים על האוטו שלה נוסע ומתרחק עד שכבר נעלמו עקבותיו.
אבא הניח עליי את היד השרירית שלו "איך גבהת".
לא הגבתי, הרמתי את ידית המזוודה והתקדמתי לכיוון דלת הבניין, פתאום הציפו אותי כמה זכרונות.
"לא היית פה יותר מדי זמן אור, אתה זוכר את הבית בכלל?"
לא הבנתי איך הוא מצפה שאני אשכח את הבית שלי.
"בטח" אמרתי, נכנסנו למעלית, שהייתה הרבה יותר מפוארת מכל מעלית שראיתי בחיי.
"יפה , שיפצו?"
"כן" חייך אבא.
יצאנו מהמעלית, הדלתות זזו ועמדה שם מישהי שחיכתה למעלית….
====================================================================================המשך מאוחר יותר :)