בעיות של אחרים. פרק 1

הוא ישב שם, שתה את הגולדסטאר שלו, בוהה בתמונה שעל הקיר מולו, הוא לא הבין מה האומן ניסה להעביר דרך הציור הזה שלו. הפאב היה מלא באנשים, אבל הוא הרגיש לבד, בודד. בחורות יפות הסתובבו בכל מקום, אבל הוא לא ראה אף אחת, אף אחת לא עניינה אותו. הוא התעייף מכל המשחקים, ריקנות הציפה אותו, כל איבר ואיבר בגופו.
"אושר, איפה אתה? כולם כבר פה!" צעק בן, חברו הטוב מעבר לקוו.
"אני מוותר אחי, אני גמור מעייפות" ענה לו אושר מזפזפ בין ערוצי הטלויזיה.
"מה אתה רציני? אני בא , אם יהיה הצורך אמשוך אותך מהאוזן! שים על עצמך משהו ובוא!" בן לא ויתר, הוא ידע שלאחרונה עוברת על אושר תקופה לא קלה.
אושר גרר את עצמו מהספה, שלף חולצה מארון הבגדים המבולגן שלו, לבש אותה ויצא.
בדירה של בן התאספו הרבה אנשים, את חלקם אושר בכלל לא הכיר, זה היה מן "חבר מביא חבר". אושר התיישב על הספה המרווחת של בן, לאחר שבן הושיט לו את בקבוק הגולדסטאר שאושר כל כך אהב. כולם דיברו ודיברו ואושר מבחינתו ישב בשקט, כאילו הסתגר בתוך בועה שלא איפשרה לו לשמוע דבר ממה שנאמר בדירה.
"אושר, אתה זוכר שסיפרתי לך על מאיה? החברה שלי מהעבודה?" גלית שאלה אותו בדיוק כצנחה לידו על הספה. "גלית אל תתחילי!" אושר התרגז. נמאס לו שכולם מנסים לשדך לו בחורות. הוא לא רצה אף אחת. הוא ידע שהכוונה של גלית הייתה טובה, היא הייתה בת הזוג של בן, החבר הכי טוב שלו מזה כחמש שנים והוא מאוד חיבב אותה, אבל הוא לא רצה אף אחת מהחברות שלה.
"אל תהיה כזה, אתה חייב לפחות לנסות, זה לא טוב להיות לבד כלכך הרבה זמן." ניסתה לשכנע אותו במבט מתחנן.
"אני לא לבד." הוא התגונן.
"דיי נו, אני לא מתכוונת לכל הבחורות האלה שאתה מבלה איתן לילה ושוכח מהן יום למחרת." היא המשיכה.
"הנה היא בדיוק נכנסה. " גלית הסתכלה לכיוון הדלת.
גם אושר הסתכל לכיוונה, היא הייתה בחורה נאה, שיערה גלי בצבע חום כהה, עיניה גדולות בצבע חום וחיוך , היה משהו בחיוך הזה ששבה את אושר. היא לא הייתה מהבחורות הבולטות, מצורת הלבוש שלה היה ניתן להבין את זה, הג'ינס הכהה והחולצה השחורה עם הדפס "Don't worry, be happy", לעומת שאר הבחורות שהיו בדירה שרובן לבשו שמלות מיני צבעוניות ונעלי עקב שהן בקושי הצליחו ללכת עליהן.
אושר בחן אותה ואז החזיר את מבטו למסך הטלויזיה, כאילו מתעלם מקיומה. גלית ניגשה אליה וקיבלה את פניה בחיבוק.
"מאיוש!" קראה אחת הבנות ורצה אל החברה של גלית, מחבקת אותה גם היא ואז מושכת אותה בכף ידה אל הספה השניה, עליה ישבו כל הבנות. מאיה הייתה שקטה, היא הקשיבה לבנות שלא הפסיקו לדבר.
אושר זרק אליה מבטים קצרים כל כמה דקות. היא תמיד נראתה רגועה וכלכך שלווה, אך עם כל החיוכים שהיא פיזרה לכל עבר, היה במבטה משהו עצוב.

מאיה ישבה שם על הספה, ליד כל הבנות שהכירה דרך גלית, הן אהבו אותה, היא ידעה להיות להן אוזן קשבת, לייעץ להן בענייני גברים, לתמוך בהן כשליבן נשבר. כולן העריכו אותה. ועם זאת היא לא הרגישה "בצלחת שלה", מאיה עבדה ימים ולילות ובזמן הפנוי המעט שהיה לה העדיפה להשלים שעות שינה או להשאר בבית, עם ספר טוב מתחת לשמיכת הפוך שלה, אבל גלית תמיד הצליחה לשכנע אותה לצאת איתה לבתי קפה, דאנס ברים וישיבות עם החברים שלה ושל בן.
גם כשהייתה יוצאת עם גלית ושאר החברות שלה, הבעיות שפקדו את משפחתה הטרידו את מחשבותיה, היא אף פעם לא הצליחה להנות באמת.
"מאיה, את זוכרת שסיפרתי לך על אושר, החבר של בן?" גלית לחשה לה.
מאיה הנהנה לחיוב.
"הוא יושב על הספה השניה, עם החולצה האפורה" מאיה הביטה בו, הוא היה יפה בצורה בלתי רגילה, ליבה של מאיה האיץ את פעימותיו כשמבטה ומבטו של אותו האושר נפגשו לרגע, היא מייד הורידה את מבטה. הצבע הכחלכל של עיניו השתלב כל-כך טוב עם גוון עורו השזוף, הוא נראה כמו דוגמן מקטלוג אופנה.
"נו? מה את אומרת?" גלית החזירה את מאיה למציאות.
"לא נראה לי שאני הסגנון שלו, יש פה בחורות יותר יפות ממני.." מאיה ענתה ולגמה מהקורונה שלה.
"אל תדברי שטויות! את מהממת! ובטח שאת בסגנון שלו, ובסגנון של כל גבר עם טעם טוב" היא חייכה. מאיה חיבקה אותה כאות תודה על מילותיה היפות.

שבוע לאחר מכן ארבעתם נפגשו בדאנס בר הקבוע שלהם, זה היה המקום אליו היו יוצאים גלית, בן ומאיה כמעט בכל שבוע, רק שהפעם הצטרף גם אושר.