להתראות 2015- מחשבות על הס-ו-ף
אז איך נגמר היום האחרון של השנה?
כדורים בכל מיני גדלים וצבעים נכנסו לתוכי ביום כזה סגריר.
חולי שקפץ להזכיר לי את המצב הכללי.
מנסה למצוא את הטוב בשקר שאתה תנשק מישהי אחרת בחצות בזמן שיש בינינו -הייתי רוצה לקרוא לזה – אהבה.
המודעות שאתה לא גבר של אישה אחת
בזמן שאני שלך, במחשבות, ברגשות, בציפייה.
ובכל זאת הניסוי הזה – על עצמי- כי אני כזאת.
כזאת מה? כזאת טיפשה, כזאת תמימה, כזאת מודעת ובכל זאת נמשכת לסכנה?
כזאת ילדה – שלא רוצה להתבגר, רוצה לחבק את הדובי ולחלום על בועות סבון, שדונים ופיטריות, בלונים והפתעות.
כזאת שההרס העצמי חופר לה בור עמוק עמוק.
כזאת שיש לה מטרה , רצה, בועטת, שורדת ללא תקנה.
כזאת שהעיניים שלה תמיד מחפשות אהבה- שתבוא, שתחבק, שתגיד שהכל בסדר, שאפשר להירגע.
כזאת שחולמת בהקיץ הזה שמתנגש במציאות ואז לוקחת כדור איפוס כי החיים, החיים הם מה שיש כאן עכשיו, והשאיפה הזאת לגעת אפילו רק בקצה החלום – הפשוט, האהוב, האמת שלי- דורשים פוקוס, דורשים עוד כדור.
כזאת שבורחת לפעמים מהתודעה, והם המופלאים האלה, הם הנכנסים לגוף, הם המשנים קשרים, יוצרים, מחברים, הורסים , מרפאים, את המוח- אבי התודעה.
כזאת שמשליכה את הכאב בדרך של ליטוף, חיבוק והקשבה – ערכים, אמפתיה שכלכך חסרה- מעניקה אותם במתנה. אך בסופו של יום מוסיפה לעצמה עוד צלקת , כזאת שלא תיראו אם לא תחפרו עמוק עמוק בראשה, בגופה, בהרגשתה. חושבת שהריפוי הוא עצמי אך הדרך היא קשה.
אדם חי פעם אחת ובדרך הוא מת מאות, אלפי, מיליארד פעמים. לחיות בריא? מי זה בריא ומה? איך? ומתי- מתי יהיה ווי על זאת המשימה?
אז מנסה לחשוב – שנה חדשה – אופטימיות בהשאלה- אולי השנה.
מאחלת דברים לעצמי ומקווה…
רגעים קטנים – עוצרי נשימה, שהלב מתמלא ושפתיים מתעקמות כלפי מעלה, העיניים נוצצות כמו ילדה שקיבלה הפתעה.
מוזיקה – כזאת שגורמת לגוף לזוז, פשוט לזוז, לפרק כאב ושמחה כאחד, מציפה ברגשות ומנתקת את המחשבות כאחד.
טבע- פשטות כחלקת האמת של העולם , של התמימות, מוות וחיים בשלווה כזאת כגלגל. כי ככה זה צריך להיות, כי שם ההבנה האמיתית שהכל זה חלק ועוד חלק שמתחבר לדבר שנקרא החיים.
ילדות תמידית – להתרגש, להשתולל מדברים קטנים ותמימים שהבגרות אינה רואה. תמימות נעלה
להתבגר- להתפקח, ללמוד מטעויות, להתכסות בעוד שכבת הגנה, ספק טובה ספק רעה, אך מועילה כדי לא ליפול בדרך להגשמה.
אהבה- כזאת שבאמת לי מגיעה, כזאת שמוציאה ממני את הטוב, כזאת שתקבל גם את הרע, כזאת שתאזן ותתן קרקע יציבה. שתחבק, תחזק ותתן דחיפה ללהיות שלמה.
יצירה – אומנות הלב, רגיעה, לפרק עוד מחשבה, ריפוי זמני שמשאיר חותם.
מסע- חקירה, נפילות כואבות אך לא מידי, לקום על הרגליים ולהתחזק, להשלים, להכיר את עצמי עוד.
להיות שלמה.
להיות אני בכל מובן המילה.
שנה חדשה טובה.
תגובות (1)
גם לך. :)