פרויקט חלוקת עוגיות

"היי אדוני, אפשר שנייה?" אמרתי בזמן שהוא הסתובב, שנייה לפני שאאבד אותו.
"הממ.. כן?" הוא המהמם, מביט בי בשאלה.
נשמתי עמוק והתחלתי לדבר. "היום יום ההולדת של גיל-עד שער ז"ל, אחד משלושת החטופים. הוא אהב מאוד לאפות, לכן אנחנו מחלקים עוגיות לזכרו. זה פרויקט ארצי שהמשפחה שלו הקימה." הוא הנהן בראשו ולקח מידי את השקית הקטנה.
"כמה אני צריך…" הוא התחיל לשאול. "זה בחינם, בשבילך." קטעתי את דבריו.
"כל הכבוד לכם שאתם עושים את זה, באמת. בהצלחה ותודה רבה." הוא אמר והלך.
המשכנו ללכת עוד, מחלקים עוגיות לאנשים ברחוב.
"רואה," שיר אמרה לי כשסיימה לדבר עם מישהו אחר. "בשביל תגובות וחיוכים כאלה זה שווה את זה, לא?"
לא אמרתי דבר, רק לחצתי את ידה והמשכתי ללכת.