אהבה עשירה

הם יושבים שניהם זה מול זה
ביניהם השולחן הקטן
והאוכל הפשוט והיפה מונח עליו, רק בשבילם.
הם מביטים זה בזו במבט הרגיל,
מבט עמוק עם חיוך קטן בין השפתיים שמסתתר לו.
השנים חולפות והשולחנות הוחלפו,
ברכה הגיעה הביתה, ואיתה גם ממון רב,
השולחן הקטן גדל לו
והם יושבים זה מול זו,
בשולחן כה גדול, כלכך גדול,
שעליו מונחים החפצים יקרי הערך לשם נוי.
לא נראים כאילו קשורים הם זה לזו.
נדמה שהם בכלל לא מכירים,
כל אחד בעניינו,
והשאלה היא מה הרס את זה,
השנים או הממון, אולי הממון זה מה שמחזיק
אותם עדיין סביב השולחן הזה.