'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 31
נ.מ של אוצר
פתחתי את עיניי באיטיות,מסתכלת סביב ובוחנת בעיניי איפה אני נמצאת אך לא זיהיתי את המקום.
הכל סביב היה שחור ולא היה איש,קמתי ממקומי בזהירות ומיהרתי לתפוס בראשי שכאב
"מלאך שלי" שמעתי קול מוכר,קול שלא שמעתי הרבה זמן.
הסתובבתי באיטיות,מביטה בדמות שעמדה מולי ומרגישה איך הצמרמורות עולות בגופי
"א..אבא" מלמלתי בקושי,בולעת את רוקי בכבדות
"לא יכול להיות" עצמתי את עיניי בחוזקה בניסיון להתעורר מהסיוט הזה,מה הולך פה לעזאזל?
"כמה גדלת" אבא אמר בקול חלש והתקרב לעברי אך מיהרתי להתרחק,
"למה אני רואה אותך?" אמרתי בקול רועד,מסתכלת על עיניו המיוחדות,העיניים שלא ראיתי כל כך הרבה זמן.
"אני חולמת?" שאלתי בזהירות,מפחדת מתשובתו
"את לא חולמת מלאך שלי" חייך,חושף את הגומה היפה שלו וגורם ללב שלי להיצבט בכאב
"אז איך אני רואה אותך?" שאלתי,פאניקה החלה להציף אותי
"אני אוהב אותך" אמר בחיוך,מתעלם מהשאלה שלי
"אני אוהבת אותך" כמעט לחשתי,מביטה בו עם דמעות בעיניי
"את המתנה הכי גדולה שלי" אמר בחיוך רחב,מלטף את פניי ברכות
"אל תשכחי את זה" קולו נחלש וגופו החל להיעלם,גורם לי לזוז אחורה בבהלה
"אל תיעלם,בבקשה" מלמלתי בבכי אך הוא נעלם,מותיר אותי לבדי בחושך הכבד ששרר.
"לא" צרחתי בחוזקה והתרוממתי ממקומי במהירות,מתנשמת בחוזקה.
"שטרית" רפאל התקרב לעברי ותפס בידי בחום,מביט בי בבלבול
"תירגעי" אמר וליטף את פניי בניסיון להרגיע אותי,הבטתי מסביבי והבנתי שאני נמצאת בחדר שלי.
"מה קרה לי?" לחשתי,מוחה את הדמעות שעמדו בעיניי ואיימו לרדת בכל רגע
"את התעלפת" מלמל והתיישב לידי,מחבק אותי ומצמיד את ראשי לחזהו ברכות
"הכל בסדר" לחש לאוזניי ונשק לראשי,ריחו הגברי עטף את כולי וגרם לתחושת רוגע להציף אותי.
"אני מצטער" הביט בי בעיניו שנראו כבויות לפתע,גורם לי לקמט את מצחי מעט
"התעלפת בגלל חוסר הזהירות שלי" אמר בכנות,מביט בי במבט מתנצל
"אתה לא אשם" חייכתי חיוך סגור ונשקתי ללחיו,מרגישה את גופו רועד מקרבתי אליו
"אני אוהבת אותך" לחשתי צמוד לפניו והצמדתי את שפתיי לשפתיו ברכות,מנשקת אותו נשיקות קטנות.
****************
נ.מ של מיקה
ישבתי על השיש במטבחון הקטן והבטתי ברוי בחוסר עניין,נאנחת בעייפות.
"את מוכנה להזיז את עצמך?" הוא החל להתעצבן והביט בי בכעס,גורם לי לגלגל את עיניי
"לא" חייכתי בהתגרות ושילבתי את ידיי בניצחון,
"כדאי לך להתחיל כי אם אני יזיז אותך תאמיני לי שזה לא יהיה נעים" הרים את קולו והתקדם לעברי,
"רק תעז" אמרתי בעצבים ונעמדתי על השיש,שולחת לעברו אצבע מאיימת
"תפסיקי עם השטויות" נחר בזלזול ותפס בידי,
"תעזוב אותי,אתה מכאיב לי" מלמלתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו,ללא הצלחה
"תרדי כבר" צעק וחיזק את אחיזתו,גורם לי לאבד שיווי משקל וליפול יחד איתו על הריצפה
"אידיוט" שחררתי אנקה מפי ועיוותתי את פרצופי בכאב,
"תזוזי" מלמל,הבטתי בו כמה שניות ולאחר מכן קמתי מגופו
"את בסדר?" שאל וקם מהריצפה,נוגע בכתפי
"אל תיגע בי" מלמלתי והתרחקתי לאחור,לא משנה את מבטי הכועס
"פשוט תגמור כאן מהר כי נמאס לי להיות איתך באותו מקום" הרמתי את קולי וחזרתי להתיישב על השיש,
"את יודעת מה?" הוא התקרב לעברי בעצבים,משלב את ידיו
"אני לא עושה יותר כלום,אם את רוצה לצאת מכאן כדאי שתתחילי לזוז" חייך חיוך מנצח והתיישב גם הוא.
"אני יתחיל לזוז" חייכתי וירדתי מהשיש,מסתכלת עליו כמה שניות
"לחדר שלי" הוספתי בחיוך רחב והתקדמתי לכיוון היציאה,צוחקת לעצמי.
תגובות (8)
מושלם תמשיכי
תודה,אמשיך????
וואי לאן נעלמתת כל כך התגעגעתיי וכרגיל מהממםם תמשיכי
חולה????
כרגיל התגובות שלך משמחות אותי❤
חצי שלי תרגישי טוב יפהההה ♥
זה מדהיםםם
תמשיכיייייייייייייי
תודה רבה לך אהובה שלי????
את מדהימה!
תרגישיי טוב אהובה
תודה,אני מרגישה כבר יותר טוב