שינית אותי פרק 11

(רדו לרציתי להוסיף)
~בן~
ראיתי מישהו יושב בצד של הסלון, זה היה יונתן.
"היי יונתן"
"היי" הוא ענה בקול עצוב והסתכל קדימה.
"מה קורה אחי" השבתי לו בחיוך.
"לא ידע" השפיל את עיניו.
"אתה מתנהג מוזר אתה יודע???" הרמתי גבה והסתכלתי עליו.
"מה זאת אומרת מוזר" הסתכל עלי.
"זה קשור לנופר אני יודע…" הוא היה המום.
"מה..מה..מאיפה לך?"
"חחח זה היה ברור"
"אחי אתה מאוהב" אמרתי לו בחיוך, אבל הוא לא חייך.
"אתה איחרת הכל אבוד" השפיל את מבטו.
"מה זאת אומרת?"
"לא הלך לי איתה…"
"אני יודע אחותי היא קשה אבל עד כדי כך?"
"כן…הרסתי את מה שהיה ומה שלא היה בינינו…" הסתכלתי עליו בכעס.
"עשית לה משהו?"
"לא מה קשור?"
"יש'ך מזל גדול אחינו אבל מה כן עשית?"
"אמרתי משפט שלא הייתי צריך לומר" הוא סיפר לי על הנשיקה שלהם ומה שהוא אמר….
"פלטת משפט תקוע" אמרתי באכזבה. "הלוואי והיה יוצא לי להיות עם בחורה כמו נופר" אמרתי בכנות ולא בצחוק!.
"כן אתה צודק" קולו היה מאוכזב. "לא נורא לכל דבר יש פעם ראשונה וגם לכל דבר יש פעם שניה" הפתעתי אותו. "מה..מה..מתי תיהיה לי עוד הזדמנות?" הרים את ראשו. "מחר" חיכתי.
"אמא שלי לא בבית אליאב ושירה לא בבית מיטל חוזרת לעבודה אני אצא נופר תהיה איתך…" סידרתי את העינין. "כן אבל…" "אבל מה? כל העינין מסודר" קטעתי אותו. "שכחת את: אליס טליה ומאור" אופסססס. "אליס תדאג להם…" הייתי בטוח במה שאמרתי. "אבל מי ידאג לה?" שאל. "אני לא ידע.." התאכזבתי בשבילו. ישבנו על הספה וחשבנו…
"למה שלא תקח אותה איתך? וגם את הקטנים" מה אני?. "לא ניראה לי שהיא מחבבת יצורים כמוני, יונתן…" "זה לא חשוב אם היא מחבבת או לא לא תעשה את זה למען אחיך? אה בן?"
חשבתי קצת. "לא ידע, מה ניראה לך נופר תגיד על זה?" הוא היה ניראה מיואש, חשבתי שוב. "יונתן, יש לי רעיון" אמרתי לבסוף. "מה מה דבר גבר נוו" הוא היה ניראה מתוח. "אני אצא מהבית נבקש מטליה ומאור להגיד לאליס שתיקח אותם לגינה אבל רק היא ואז היא תצא ואני אקח אותה איתי לאיזה מקום" "לאן תקח אותה?" וואלה לאן? "אנערף אני אחליט כבר העיקר שנופר תיהיה שלך" "אמן" חחח קורע הילד. "תודה אחי אין עליך יא מלך" אמר לי וחיבק אותי.
"הלו הלו עוד יחשבו שאתה הומו תרגיע עם זה" "חחח שתוק בן! יאללה בא לרקוד" העיקר שהעלתי לו ת'מצב רוח.
~אליס~
בן ויונתן היו רוב הזמן בספה ודיברו מענין על מה?… מה זה מענין אותי בעצם? אחרי השיחה הארוכה שלהם הם התחילו לרקוד יונתן ניצמד לנופר היה ניראה שהיא התבישה אבל מצד שני היה ניראה שהיא בכלל לא שמה לב אליו מוזר… פתאום ראיתי את בן רוקד עם איזה מישהי זה לא עינין אותי ניראה לי הוא בכוונה בא לידי לרקוד איתה, הוא הסתכל עלי מדי פעם בהיתי ברצפה. התבישתי, הסמקתי, עברו בי צמרמורות מדי פעם גם ניזכרתי במה שהוא עשה לי אני יודעת שזה עוד כלום אבל זה הזכיר לי את העבר. הסתכלתי הצידה בן כבר לא היה שם.
התקדמתי לעבר השתיה, ראיתי את בן יושב שם עם ההיא ממקודם הום היה ניראה שיכור , הוא הביט בי. "מה תרצי לשתות?" הסמקתי, מענין שהבחורה שלידו לא העירה לו שהוא דיבר איתי כניראה שהיא גם שתויה. "לא יודעת" התביישתי לומר האמת שרציתי XL רק פשוט חשבתי שהם יצחקו עלי שאני לא שותה מה שהם שותים. בהייתי בפחית הXL. "כזה את רוצה אה? קחי" אמר והביא לי. כניראה ששם לב שבהיתי בה. "ת..תודה" מילמלתי ובאתי ללכת….
הרגשתי שמישהו תופס לי ביד "לרקוד איתך אפשר?" בן אמר לי התבישתי. ברחתי משם.
הייתי במרפסת עמדתי שם, מישהו תפס אותי ממותני ומשך אותי אליו…