טורקיז-פרק 2

ברגע שפקחתי את עיניי,הדלקתי את המחשב שנמצא בחדר שבחרתי,והורדתי סקייפ.
שלחתי לאמי הודעה שתוריד סקייפ ושלחתי את שם המשתמש שלי כדי שתוסיף אותי ונוכל לדבר בשיחות וידאו לפחות פעם ביום.
בדקתי את השעה, שמונה בבוקר,ההורים שלי עדין לא נחתו.
אכזבה וגעגוע הציפו אותי,אך אני לא בן אדם שבוכה,ובטח לא מרחם על עצמו.
פתחתי את המזוודה והוצאתי את מברשת השיניים שלי,בדרך לשירותים הדלקתי את הדוד,ונכנסתי לצחצח את שיניי ולשטוף את הפנים.
נכנסתי להתקלח ישר לאחר מכן,חסרת סבלנות לחכות למים החמים.קירות המקלחת היו מכוסות פסיפס והיו שם לפחות 20 סוגים של תחליבי רחצה,במגוון ריחות וסוגים שונים,בעוד לנו יש רק אחד מכל זוג.
ישר זיהיתי את מרכך הקוקוס שרק שירי קונה אותו,והבנתי שלשירי יש חלק בכך.
עטפתי את גופי במגבת קטנה,ויצאתי בריצה מהירה לחדרי,קופאת מקור.
לבשתי חולצת טריקו שחורה וגדולה ותחתוני תחרה ורודים ויצאתי למבטח להכין לי משהו לאכול.
שירי הסכימה לי היום חד פעמי לוותר על בית הספר,אני כבר בכיתה יב' וגיל 18 הולך וקרב.
בדרך למבטח עברתי בסלון,וראיתי את החדר של שירי וטום פתוחה והאור היה סגור והבנתי שהם לא בבית.
הכנתי לעצמי חביתה וחתכתי ירקות,ואז נכנס למבטח הבחור מאתמול,עדין חסר חולצה ועכשיו אני מבחינה בקעקועים על כל פלג גופו העליון,הידיים שלו היו מכוסים בקעקועי שרוול מהממים,והעיניים שלו היו בצבע שחור מקפיא,פתאום הוא נראה לי מאיים.
מבהלה נחנקתי מהמלפפון,משתעלת כמו מעשנת,וזה נדמה כאילו הוא לא מבחין בי כלל,הוא פותח את המקרר ומתכופף כדי לקבל זווית ראייה טובה בגלל גובהו העצום.
הוא יותר גבוה מטום,בהחלט.
"מזדיין", מלמלתי לעצמי,דואגת לכך שאומר את זה מספיק בקול כדי שידע שאני מעוצבנת על כך שהוא מתעלם ממני.
הוא מרים את ראשו,וזורק מבט כל כך מאיים לעברי,שאני קופאת במקום,עיניו כה שחורות וקרות,לא אנושיות.
הוא מחזיר את מבטו בחזרה למקרר,ואני נותרת קפואה וכועסת במקומי.
"דרך אגב אני טורקיז,אחות של שירי החברה של טום,אם זה מעניין אותך",אמרתי לו.
"זה לא מעניין אותי",הוא לקח יוגורט והתקדם לעברי,אני מרימה גבה לעבר היוגורט שהוא מחזיק ביד,ובו זמנית לבי דופק מהקרבה שלו אלי,הוא מתקרב ואז ממשיך הלאה,פותח מגרה ולוקח כף,טיפשה,חשבת שהוא בא אליך.
בנים לא מעוניינים בבנות לא נשיות,דאגו להזכיר לי את זה מספיק ב12 שנות חיי האחרונות.
בזמן שכולן לבשו חולצות הדוקות וחשפו מחשופים אני דאגתי לקנות חולצות ממחלקת הבנים.
בזמן שכולן דיברו על האיפור שלהן אני גירדתי בעין,מחכה שהשיחה תגמר.
בזמן שכולן דיברו על הציונים הטובים שלהם,אני חשבתי על הספר שמחכה בבית שאסיים אותו,או הספר שאני רוצה לסיים לכתוב.
אנחנו חבורה של 4 בנות,חברות שלי,משקיעות בלימודים,יש להן חבר,הן אהובות,נשיות,ויש להן כסף.
כן,החיבור הכי לא קשור בעולם, בנות יפות וחכמות עם טום בוי.
החיבור הזה קרה שבכיתה ג' התחננתי מהמורה למדעים לצאת לשירותים,ביקשתי ממנה מספר פעמים והיא ביטלה את בקשתי בהינף יד,הייתי כל כך מעוצבנת שהשתנתי במכנסיים כדי שהיא תרגיש איום ונורא,התחלתי לבכות בכאילו והמבט האשם על פניה היה כל כך מצחיק ,שהתאפקתי לא לפרוץ בצחוק.
שירז,ילדה מהכיתה שלא החלפתי איתה מילה ליוותה אותי למזכירות במסטי רחמים,וכשלא יכולתי לשאת את זה אמרתי לה, "זה היה הצגה,זייפתי הכל!איזה מורה מטומטמת,מגיע לה." צחקתי לעצמי. שירז פערה את פיה,ואז פרצה בצחוק ואמרה, "את נוראית".
מאותו יום שירז החליטה שהיא רוצה שאני אהיה חברה שלה,והצטרפתי ישר לחבורה שלה ושל נועה ולידור,שגיליתי שהן לא כל כך משעממות כמו שחשבתי.
וככה נוצר החיבור,מכיתה ד' ביחד.
הזכרתי לעצמי לשלוח להן הודעה יותר מאוחר שאני כבר התמקמתי בבית של טום.
הבחור הרשע הלך לסלון,הדליק טלוויזיה וצפה בתכנית אקשן מוקלטת.
אני נשארתי במטבח,יושבת בזווית שאוכל לראות אותו,בוחנת את פניו,מסתכלת עליו אוכל את היוגורט.
"את מוכנה להפסיק לבהות בי?",ביקש מבלי להסיר את מבטו מהטלוויזיה.
שמתי את הכלים בכיור והתיישבתי ליידו,"אתה מתכוון לספר לי מי אתה?איך קוראים לך?".
"זה אריק,הוא חבר שלי הוא ישהה כאן כמה ימים",אמר טום שלא שמתי לב שנכנס,שירי ישר ברחה לחדרה,אפילו לא שואלת מה שלומי.
הייתי בטוחה שהוא אחיו,למרות שהוא נראה מאיים וטום נראה מנומס ונחמד,בריטי.
"מה קורה אריק?",שאל אותו טום.
אריק הנהן לעברו ואז נראה שהוא נזכר במשהו ואמר "הבאת לי?",אמר בשקט,כאילו הוא מסתיר סוד.
טום הוציא שקית שחורה מבד מהכיס שלו והניח בידו של אריק,אירק הנהן אליו,לקח את השקית,קם והלך לחדרו,טום התיישב במקומו על הספה,"מה קורה טורקיז,מסתדרת?החדר שבחרת מוצא חן בעינייך?",שאל טום בכנות אמיתית,מיהרתי לשפוט אותו בהתחלה והוא התגלה בסופו של דבר אכפתי ומתחשב.
"החדר מדהים,הבית מדהים,השכונה מדהימה,הכל ממש מדהים כאן",אמרתי לו.
"מתגעגעת להורים?",שאל אותי וישר מיהרתי לענות "לא",כן.אני מתגעגעת.אך לא אודה בזאת בפניו.
נשארנו לפטפט עוד קצת,שאלתי אותו איך שירי מסתדרת והוא אמר שהיא מסתדרת מצוין אבל הוא יכול לראות עליה שהיא קצת מבואסת,אך מנסה להסתיר את זה,מממ..מזכיר לי מישהי.
מאוחר יותר באותו היום החלטתי לצאת לריצה ולהכיר את השכונה שאני הולכת לגור בה.