איך פגשתי את עצמי

אני זוכרת את היום הראשון שראיתי אותך, די שטחי ומתאר את המציאות בה אנחנו נמצאים היום, ראיתי תמונה שלך באינסטגרם.
להתאהב דרך תמונה? מי שמע על כזה דבר?!
אז לא שלחתי לך הודעה בדיירקט , אני שונאת להיות שטחית.
אבל פתאום יום אחד אתה שלחת לי, ולא ראיתי בזה דבר שטחי.
היית נחמד וכבר הבנתי שאתה בכלל לא שטחי למרות ששלחת לי הודעה באינסטגרם.
"היי" ככה התחיל הסיפור שלנו…
ואז נפגשנו.
דיברנו לפחות שעתיים, ובהתחשב בעובדה שהיינו במסיבה , וכל החברים שלך היו שם , לא ניסית אפילו לנשק אותי, בהתחלה חשבתי שרק אני לא מצליחה להוריד את המבט מהשפתיים שלך ומתה לנשק אותך, חשבתי שאולי אתה לא מעוניין בי, אז כמובן שלא ניסיתי אני לנשק אותך.
ואז לקחת אותי למקום קצת יותר שקט , דיברנו עוד קצת.
ואז, אז נישקת אותי.
כבר הייתי מאוהבת אז.
כבשת אותי, בחיוך , בצחוק , במבט , בליטוף.
עם הזמן איתך, הבנתי שזה בעצם עם עזמן עם עצמי.
כי כבר לא הייתי אני בלעדייך.
כי אתה כל העולם שלי.
היום אחרי שנה איתך, בוודאות אני יודעת, אני רוצה להיות שלך כל החיים.