מכתב לאקס

היי.
אני לא רוצה שנחזור, אל תתבלבל.
אני רוצה לספר לך…
רוצה תספר לך שהתקדמתי הלאה, שיש לי חבר חדש , אני אוהבת אותו המון , אני איתו כמעט כל יום, להבדיל ממה שהייתי איתך.
אני לא רוצה לספר לך את זה כדי שתקנא.
אני רוצה לספר לך את זה כדי שתצא לי מהחיים סופית.
נכון, אתה אפילו לא מנסה להיות בחיים שלי , אבל אתה שם.
לא שכחת אצלי כלום, אבל הכל נשאר.
הזכרונות מהשקרים, הפחד מכאב, הפחד מלהתאהב, הכל נשאר, השארת את זה והלכת.
אז השארת לי "מתנה" אני לא רוצה להשתמש בפתק החלפה, ואני גם לא רוצה זיכוי, אני רוצה לזרוק אותה לפח, אולי גם לשרוף אותה.
פגעת בי, ריסקת לי את הלב.
אתה לא יודע, אבל הייתי בוכה בלילות .
לא בכי רגיל… הייתי בוכה ושמה יד על הלב, כי חשבתי שאולי זה כמו מכה וזה ירגיע את הכאב, הייתי צורחת מכאבים , הלב שלי היה באמת מרוסק, אני כותבת את זה ואין לי דמעות, כי אתה יודע, זה כמו חיידק שאתה חולה בו פעם אחת ואז מתגבר עליו?
בקיצור, הייתי יושבת במיטה, קוראת מכתבים שלך, מסתכלת על תמונות שלנו, בוכה על הזמנים איתך.
והיום?
היום אני צוחקת , אני מחייכת, אני מנשקת, אני מחבקת , יודע מה, אני אגלה לך..אני אפילו שוכבת.
אבל תמיד נמצאת בי המחשבה, מה אם גם הוא ישקר לי, מה אם גם הוא יפגע ? מה אם היא ירסק אותי כמי שעשית אתה?
אבל בתוך תוכי יש מקום שיודע שהוא לא יעשה את זה, אבל אז אני נזכרת בך, ואז קשה לי להקשיב לעצמי כי הלב שלי צועק עליי להזהר.
אז בבקשה,
קח הכל בחזרה.