הפסלון- פרק 2- הקרב

מול ג'ק היה על הרצפה פסלון בצורה של אש בצבע אדום שהיה מאוד מבריק.
"מה זה?" שאל את עצמו ג'ק כשהוא הרים את הפסלון הקטן מהרצפה.
לפתע, כאשר אחז ג'ק בפסלון, הוא שמע כל מיני לחישות בראשו. לחישות של אנשים. שצועקים. שנשמע שמתעללים בהם.
ג'ק פחד והניח במהירות את הפסלון על אדן חלון חדרו והלחישות בראשו פסקו משום מה.
"וואו" חשב "מה זה הדבר הזה? אולי עדיף שאני אתרחק ממנו" והוא יצא מתוך החדר בבהלה.

לאחר מכן, בלילה- ג'ק שכב על מיטתו שעזר להוריו להרים עד לחדרו החדש וחשב על הפסלון.
הפסלון עדיין עמד על אדן החלון.
לפתע, הלחישות חזרו לראשו של ג'ק. לפתע, הג'יבריש של הלחישות הפך להיות יותר ברור.
האנשים צעקו:
"זה כואב! לא!" ואז איש אחר קרא במהירות:
"זה אצלו! קח את המפתחות!" והאיש הראשון צעק:
"אני לא יכול! נתקעתי!!" ואישה צרחה:
"הוא ברח!!" צרחה ולפתע הלחישות שוב פסקו וג'ק נרדם.

ביום לאחר מכן, היה יום הולדת לסבא של ג'ק, ששמו הוא פליקס, הוא אביה של ג'יין.
כל המשפחה באה לביתו של פליקס וחגגה לו את יום ההולדת, וכשג'יין קראה לכולם לצאת למכונית, ג'ק משום מה נמשך אל הפסלון שעמד על אדן החלון, וידו התקרבה אל הפסלון כאילו היא מגנט והפסלון הוא מתכת.
לבסוף נכנע ג'ק ולקח את הפסלון יחד איתו ליום ההולדת של פליקס.
במכונית כשג'סטין ישב ליד ג'ק ושאל את ג'ק מה יש לו ביד, ג'ק אמר שכלום.
לבסוף, כשהמשפחה הקטנה הגיעה אל ביתו של פליקס, כולם עלו במדרגות לקומה הראשונה, ודפקו על הדלת.
כל האורחים כבר היו בבית.
שון וג'יין דיברו עם ההורים, וג'סטין שיחק פלייסטיישן על הספה, אבל ג'ק לא יכל לדבר. הוא החזיק את הפסלון באגרופו, ופשוט לא יכל לזוז.
הוא רץ אל חדר בביתו של הסבא, וטרק את הדלת בחוזקה.
ג'ק התיישב על המיטה בחדר והניח את הפסלון על ברכיו.
"מה זה הדבר הזה?" שאל את עצמו
"מה זה מה?" שאל דוד של ג'ק, דייב, כשפתח את הדלת
"כלום" אמר ג'ק כשהחביא במהירות את הפסלון מאחורי הגב. הוא לא רצה שאחרים יראו את זה.
"מה אתה מסתיר מאחורי הגב, ג'ק?" שאל דייב כשליטף את שערו השחור והתיישב לידו
"אמרתי לך כבר, כלום" אמר בזעם ג'ק
"אתה… נשבע?" גיחך דייב. הוא ידע שהוא מסתיר משהו מאחורי הגב, פשוט גיחך.
ג'ק הבין שדייב גילה כבר, והראה לו.
"מה זה, ג'ק?" שאל דייב כשאחז בפסלון ובחן אותו מכל הכיוונים "איפה מצאת את זה?"
"אהה…" גמגם ג'ק "מצאתי את זה בחדר, בבית החדש שלנו, ליד יער ארקשי"
"יער ארקשי?" מלמל דייב "מה עשיתם ליד יער ארקשי?"
"עברנו דירה לידו, מה, אבא שלי לא סיפר לך?" שאל ג'ק (דייב היה אחיו של שון)
"אהה.. כן, הוא סי- סיפר…" גמגם דייב
"מה קרה?" שאל ג'ק
"פשוט… אני מנסה להיזכר איפה שמעתי את השם ארקשי…" מלמל דייב.
לפתע, קרא דייב בזעם:
"ג'ק, אתה חייב להיפטר מהפסלון הזה, עכשיו!!!" צעק דייב
"למה?" שאל ג'ק
"זה לא משנה למה! פשוט תיפטר ממנו!!!"
"אבל למה?"
"תיפטר ממנו לפני שיהיה מאוחר מדי, ג'ק!!!"
"מה זאת אומרת 'מאוחר מדי'?" שאל ג'ק אבל לפני שדייב הספיק לענות דרך החלון של החדר נכנס יצור בעל עיניים אדומות, פרווה חומה, טפרים ארוכות, וקרניים של תיש. הוא שאג בחוזקה ובחן את החדר. נראה היה שהוא מחפש משהו.
"מה זה!?" צרח ג'ק. הוא אף פעם לא ראה יצור שכזה
"לך אחורה, ג'ק!!!" אמר דייב כשהיצור שאג
"מה!?" צרח ג'ק
"פשוט לך אחורה!" צרח דייב ודחף את ג'ק אל הקיר האחורי והתחיל לתת אגרופים בפרצופו של היצור אך היצור נשך את אצבעותיו של דייב וניסה לעקוף אותו.
לפתע, מתוך עיניו של דייב יצאו זרמי אש דקים ששרפו את היצור ולא נשאר ממנו כלום חוץ מאפר.
"מה זה היה, דייב?" שאל ג'ק בפחד כשהוא התקרב אל דייב "איך השגת את כל האש הזאת?" שאל בגמגום
"א- אני…" גמגם דייב "אני… אני חייב לספר לך משהו, ג'ק"
"מה?" שאל ג'ק
"אני, אני גיבור על, שמטרתו להילחם בזדונים"
"גיבור על!? אתה גיבור על? אתה צוחק עליי, נכון?" גיחך ג'ק
"לא" אמר דייב והבין שג'ק לא מאמין לו "רוצה הוכחה?".
ג'ק הנהן. הוא היה בטוח שכל האש זה היה הולוגרמה או אפקטים, שזה לא היה אמיתי.
דייב הרחיק את ג'ק ממנו ודייב פתח את פיו ומתוך פיו יצא טיל שיצא מתוך החלון ועלה לשמיים והתפוצץ לזיקוק ענקי.
"וואו!" חשב ג'ק "זה בטוח לא אפקט! מה, אז הוא גיבור על? לא ייאמן!"
"כן, עכשיו אתה מאמין?" שאל דייב
"כן, בהחלט!" קרא בתדהמה ג'ק "ומה זה היה היצור ה- הזה?" שאל בפחד ג'ק
"היצור הזה רצה את הפסלון הזה, פסלון האש שאתה מחזיק בידך" אמר דייב
"אבל למה?" שאל ג'ק