הם לא יבינו

הם אומרים הכסף זה לא מה שחשוב,
אבל הם לא רואים את הקושי שבחיים.
אז הם ממשיכים לנסות לעזור.
אבל הם רק פוגעים, ורומסים.
הם חושבים שאני טובה, והם לא רואים מתחת לשמיכה.
כי אני רעה, ואיש לא ראה.
אז אומרים לי לכתוב על הקושי.
להוציא את הפחדים.
אבל זה כואב יותר.
ושוב אני מרגישה מוזרה, ורעה.
ושוב עולה השאלה.
חמה אני כזאת?
הלוואי ואני יהיה טובה, תמיד יראה את הכול בצורה יותר מאירה.
אז הם לא הבינו, ולא יבינו.
הם לא יראו, ולא יפנימו.
כי הם מסתקלים על הבחוץ.
לא מנסים להסתקל לבפנים של אנשים.
הם יגידו שהכל יפה, הכול טוב.
אבל הם לא ידעו את החושך שאחריו אני הולכת.
שאחריו אני מסתרבלת.
ואז תעלה השאלה.
אני רעה? או טובה?
ואין מציאה אחרי גישוש באפלה.