24/7 ביחד- פרק 3

פרק 3:
הבחורה הייתה צעירה, ויפיפייה עם עיניים ירוקות בהירות ובורקות,שיערה שטני גלי שגלש על פניה בקלילות,שפתיה דקיקות ועדינות וגופה היה מחוטב.
הוא התהפנט מיופייה אבל הוא מיד התעשת על עצמו,בנות אף פעם לא השפיעו על חייו בצורה משמעותית.
היא ישבה באי נוחות על הרצפה הקרירה וראשה היה מונח על הספסל בכבדות. היא נראתה מבולבלת ומותשת,ואולי גם קצת שיכורה.
"היי" היא לחשה לו בקול צרוד.
"היי" הוא ענה לה וחייך.
"אני לידור,מי אתה?" היא שאלה ישירות וכחכחה בגרונה,
"אני יובל" הוא התקרב והושיט את ידו לעברה, היא גיחכה ונתנה לו כיף.
לידור אחזה בקורה שהחזיקה את תחתית הספסל ונעזרה בה בכל כוחה לקום,יובל מיד עזר לה לקום והחזיק במותנה.
היא שחררה את אחיזתו בה וחייכה אליו חיוך מאולץ,
"זה בסדר,אני יודעת לקום לבד אני לא קשישה" היא גיחכה והחזקה בראשה.
"שיכורה?" הוא שאל ונשען על הקיר.
"תנחש" ענתה בנימה צינית,
היא הלכה בצעדים קלושים לעבר המיטה שלה ונשכבה עליה.
"אז מה אתה עושה פה?" היא שאלה ועצמה את עיניה,
"נהגתי באוטו שלא שלי בלי ביטוח" הוא גמגם באדישות.
"אאוץ" היא צחקקה בקלילות ופתחה את עיניה לאחר כמה דקות.
"על מה את?" יובל שאל,
"חזרתי ממסיבה במועדון ונהגתי חזרה הביתה שיכורה" היא ענתה ומלמלה קללה.

הוא התקשה להבין את המבט בעיניה,הוא התיישב לידה ובעיניו היה ניצוץ נחמה.
דמעה בוגדנית ירדה מעיניה והיא משכה באפה.

"אז בן כמה אתה יובל?" היא שאלה ובהתה בעיניו.
"18,ואת?"
"21, 3 שנים הפרש,יא ילד!" היא התבדחה וחייכה חיוך ישנוני.
הוא צחקק והתיישב לידה,
שררה בינהם דממה של כמה דקות עד שיובל ראה שראשה של לידור שכוב על ברכיו. הוא היה מובך,ובעיקר מבולבל.
"אז מתי…" לידור שברה את הדממה ונעצרה פתאום שהרגישה שנתקע לה גוש בגרון,אבל גוש שעומד לצאת.
היא קמה במהירות ורצה לדלי האדום שהיה בקצה התא,היא התנשמה בכבדות והקיאה ללא הפסקה. יובל מיד רץ אליה ואסף את שיערותיה,הוא שם את ידו על גבה ונזכר בימים כשהיה בן 16 ולא ידע אז לשתות, ובאיזה כמויות.
לאחר כמה דקות, היא נרגעה והפסיקה להקיא ,היא מעדה קצת לאחור אבל יובל תפס אותה בידיו.
הוא הושיב אותה על המיטה והיא הסדירה את נשמותיה.
היא הסתכלה עליו,על בחור נאה,נחמד,מקסים ובעיקר חתיך ולפתע היא חיבקה אותו ולא הרפתה.
"תודה" היא לחשה לו וזיק של הקלה היה בעיניה.