הפסלון- פרק 1- הבית המסתורי

"תסתכלו איזה מקום יפה!" קרא ג'יין, אימו של ג'ק כשהם יצאו מהמכונית
"אני רואה" קרא ג'סטין במלוא האדישות, הילד הקטן, כששיחק במשחק הפלייסטיישן שלו ובכלל לא לטש מבט אחד קטן בבית החדש
"אנחנו שילמנו הרבה כסף עבור הבית החדש, ג'סטין" קרא שון, אביו של ג'סטין וג'ק "כדאי שתסתכל עליו לפחות" אמר כשהוא הוציא את המזוודות מתא המטען
"אנחנו עברנו עיר רק בשביל החורבה הזאת!?" כעס ג'ק כשהוא הצביע על הבית הישן שעמד על הגבעה.
"זה מקום שקט. אין כאן כבישים, לא כלום. תסתכל על היער" אמרה ג'יין לג'ק והצביעה על היער הסמוך. השעה הייתה אמצע הצהריים "תראה איזה טבע יפהפה"
"ובגלל זה הייתי צריך לעזוב את כל החברים שלי!?" שאל ג'ק בעצבנות
"תרגע חמוד שלי," ליטף שון את שיערו השחור והמתולתל של ג'ק "אני יודע שזה קשה, אבל אנחנו נסתדר" אמר "מבטיח"
"מי עומד לעזור לי עם המזוודות?" שאלה ג'יין
"לא אני" אמר ג'סטין כשהיה שקוע במשחק הפלייסטיישן שלו
"ג'ק?" שאל שון.
ג'ק נאנח בעצבנות.
הוא לא היה הכי שמח לעבור דירה באמצע השנה, ואיכשהו להתחבר לחברים חדשים, להתמקם במקום חדש, עיר חדשה, בית חדש. אבל הוא לא ידע שהדבר הזה קטן לעומת מה שעומד לקרות לו אחר כך…

המשפחה המוזרה נכנסה אל תוך הבית החשוך.
"וואו" התפעלה האימא כשהדליקה את האור
"מה וואו? הבית הזה ריק מדי…" אמר ג'סטין
"אתה אפילו לא הסתכלת…" אמר שון
"אז מה? אני יודע גם בלי להסתכל…" גיחך ג'סטין כשההורים ידעו במבוכה שהוא צדק.
הבית באמת היה ריק, ובעיקר, מפחיד.
לפחות זה מה שג'ק חשב.
ג'ק עלה במדרגות במהירות.
"אני הולך לחדר שלי" אמר בעצבות כשהוא רץ.
כשהוא עלה לקומה השנייה מיד החליט איזה חדר יהיה חדרו.
החדר שבצד, שאף אחד לא יפריע לו. שתהיה לו את הפרטיות שלו. הרי ילד בן 13 צריך פרטיות, לא?
לפתע, כשהוא נכנס לחדר הוא ראה משהו מוזר…