סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 21 והו!:))))))

לקחתי את הקערה המלאה בבלילת הפנקייקים ושפכתי עליו
"את לא עשית את-"
"Yes i did!" הוצאתי לו לשון והוצאתי תותים מהמקרר, כשהסתובבתי חטפתי ביצה לראש, הוא הולך למות.
תקעתי את היד שלי בתוך שקית הקמח, לקחתי חופן של אבקה ושפכתי אותה על הפנים של ג'יי.
הוא הרים את המבט והיה המום, הפה שלו היה פתוח ואבקה לבנה הייתה מרוחה לו על כל הפנים, "הוו את מזה לא עשית את זה עכשיו!"
"YES I DID YES I-" הוא התחיל לזרוק עלי ביצים ושפך את כל שקית הקמח עלי.
"כן עשיתי את זה" הוא חייך וקיבל ביצה לתוך הפרצוף, הוא לקח בקבוק מים והתחיל לרדוף אחריי, הוא תפס אותי והתחיל להשפריץ עלי מים.

הגעתי למטבח ולקחתי את השקית חלב וזרקתי אותה עליו, "אוי אתה נראה נורא" הוא התכופף והשקית עפה מעל הראש שלו והתפוצצה בקיר,

"מה הולך כאן?" אמא נכנסה לתוך הבית המומה, ואז… ואז זאיין נכנס.
הייתי בהלם.

"ג'יי אתה נשאר לעזור לי לנקות את הכל" לחשתי והגנבתי מבט וחצי חיוך וחלפתי על פניהם מבלי לומר עוד מילה.
"מה הלך כאן?"
"היינו רעבים"
"היינו?" שאל זאיין והסתכל עלי, לא הסתכלתי עליו והתחלתי לסדר את השולחן ביחד עם ג'יי,
"היינו?" אמא חזרה אחרי זאיין
"כן רצינו לעשות פנקייקים אבל אז"
"טוב, תסיימו לסדר ואז נלך לסינימה עם זאיין אוקיי? גם ג'יי יכול להצטרף אם הוא רוצה"

"את נראית נורא" ג'יי גיחח ונעמד לידי במטבח, "אתה יותר"

"קים!" בשניה הייתי מחוצה בין זרועותיו של זאיין, אחח איך הוא יכול?
ג'יי התרחק טיפה והמשיך לסדר,
"היי זאיין" אמרתי בקרירות, הוא הסתכל עלי וחייך "התגעגעתי אלייך"
"כן, גם אני" חייכתי חיוך מאולץ והשתחררתי ממנו והלכתי לעזור לג'יי,

"טוב אני אלך הביתה"
-"אתה לא נשאר?"
"נהה, אני צריך להתנקות"
"בבקשה בוא איתנו לסינימה אני לא רוצה להיתקע איתו" לחשתי לו
"בסדר אם את מתקעשת"
"חמור"
"את עדיין נראית נורא"
"גם אתה לא משהו" צחקקנו והוא יצא מהבית,

"אז מי ז-"
"סתם שכן"
"את דלוקה על-"
"לא"
"תני לי לסיים משפט"
"אני מבינה מה אתה אומר לא צריך לסיים כל דבר" חייכתי ועליתי למעלה,

אחרי שהחלפתי בגדים לבגדים יותר נוחים ירדתי למטה והתיישבתי בסלון די רחוק מזאיין.
בהיתי בטלוויזיה הכבויה מחכה לשמוע דפיקה בדלת.
ואז זאיין שבר את הקרח -"אז איך אמרת שקוראים לשכנוש שלך,?"
"לא אמרתי"
"איך קוראים לגבר?"
"אה?"
"איך קוראים לו?"
"ג'יי אני חושבת…" הסתכלתי עליו במבט מוזר, וואט דה פאק זאיין?
"ראית את התמונה שפירסמתי בפייסבוק?"
"כן עשיתי לך לייק אפילו"
"תודה"
"בבקשה?"

הו! דפיקה בדלת, קמתי ומיד אחרי זאיין קם, מישהו קרא לך בכלל?