beautiful mistake
עבר חצי שנה! פאקינג חצי שנה מאז שנפרדנו, חצי שנה שאני מנסה להבין מה עשיתי לא בסדר.
חצי שנה שאני מנסה להבין איך יום אחד אתה אומר לי כמה שאתה אוהב אותי, ויום אחרי אתה לא מרגיש אלי דבר.
אני ביליתי את כל הקיץ בלנסות לעבור הלאה, לחשוב שבשנה החדשה אני אהיה בסדר וכשאני אראה אותך לא יהיה לי אכפת.
וכמובן שהקיץ עבר ושום רגש לא עבר. אני לא חושבת שבחיים יעבור, כי כמה שאני אנסה להכחיש, אתה היית ותמיד תהיה האהבה הראשונה שלי.
וכמובן גם השבירת לב הראשונה שלי.
כל פעם שאני רואה אותך אני מתמלאת בעצב, עצבנות, אשמה.
זה מעצבן שאתה מתנהג כאילו אתה לא מכיר אותי.
אני מרגישה אשמה שאתה לא חשבת אפילו לתת לי שום התנצלות.
והכי חשוב אני עצובה שנתת לי להתאהב בך בידיעה שתפגע בי ושלא תחזור לאהוב אותי לעולם.
אז אחרי חצי שנה אתה מסוגל לבוא ולנשק אותי? בשביל מה ? הרי זה רק מחזיר לי את כל הזכרונות שלנו, ויותר מזה את הרגשות שיש לי אליך.
בלי סליחה, בלי התרעה בלי כלום, אתה פשוט החלטת לבוא ולנשק אותי, בלי לשאול אותי לפני ובלי לידע אותי. הרי אתה ידעת שמהלך אחד שלך יחזיר אלפי רגשות שלי.
תגובות (2)
וואי מהמם ומרגשש
מבינה את הכאב. אומנם לא עברתח את אותו הדבר. אבל אני מאוהבת בחבר הטוב שלי לשעבר (הקשר בינינו פשוט הסתיים לאט לאט, לא מסיבה מסויימת). אבל שנתיים שאני מאוהבת בו. שנתיים של יסורים. שנתיים של כאב. והוא לא יודע שיש מישהי שמאוהבת בו כל כך חזק.