להתחיל מחדש-פרק 3
"אם הייתי במקומך בכלל לא היה לי אומץ לגעת בה…"היא פרגנה לי.
שתקתי.לא לקחתי את זה כמעשה גבורה.פשוט החזרתי לה.הייתי צריכה לעשות לה משהו גרוע יותר…
"את!"השפוטה של דנה התקרבה אלינו בעצבים.מיד אחריה הגיעה דנה,כולה בוכה
"מה את נורמאלית!??!"היא צרחה עליי כולה דמעות,"את יודעת כמה זמן לקח לי להתאפר!!!???!!!עכשיו בגלל הבכי הזה שגרמת לי אני ניראת נורא!!!מכוערת כמעט כמוך!!!"
זה כבר נגע בנקודה רגישה,אני יודעת שאני לא הכי יפה בעולם,אני רגילה כזאת…לא יפה ולא מכוערת…
"מה לעשות,תתמודדי!!תינוקת בכיינית!!אני נותנת כאפות הרבה יותר כואבות לאח שלי,שהוא רק בן 6 ובחיים הוא לא בכה בגלל זה!!!!"צרחתי עליה,הפעם זה היה יותר מוצלח מהפעם הקודמת…
"יפה…!" אמרה לי יסמין "כל הכבוד,את צריכה לשמור על פרופיל גבוה,את לא יודעת כמה טמטום יש בה,היא אומרת לך בפנים שהיא מכוערת,כי היא מודה שבלי איפור,הפנים האמיתיות שלה נראות זוועה"
כמה שהיא צודקת!! לילדה הזאת יש הרבה יותר שכל ממה שחשבתי…
"ואת!!!"דנה פנתה ליסמין,"אל תחשבי ששכחתי את מה שעשית לי בשבוע שעבר!!!"דנה צרחה
"היא בחיים לא תסלח לך על הביצים שהיו לה על החולצה,והיא בחיים אבל בחיים לא תשכח את זה שהחתולה שלך אכלה לה מדף שלם של בגדים!!!"צרחה שירן(השפוטה של דנה)
"מה??יפה…איך עשית את זה?בטח כולם היו נגדך…"הפעם גם אני פרגנתי לה
"אני יספר לך את זה בהפסקה…בעצם,יש לי עוד כמה דברים לספר לך…"
שתיקה.קיוויתי שהיא תדבר על הדניאל ההוא,ומה שהיא סיפרה לי היה—
היה צלצול של תחילת הפסקת האוכל,וכולם התחילו להוציא את האוכל של הבית-ספר מהתיק,סליחה-את האוכל של המסעדות יוקרה מהתיק,כולם הביאו מגשים,אורז,עופות,סלטים,חשבתי שהם יכולים להסתדר בלי אוכל בשביל האיפור…XD החלטתי לחסוך מעצמי עוד מריבה והשפלות ולהשאיר את הסנדוויץ' עם השוקולד בתיק.יסמין הוציאה מנה חמה ותרמוס וחיכתה שזה יהיה מוכן.בינתיים היא הוציאה שוב את החוברת ומחקה במהירות את מה שהיא רשמה.כנראה בשביל שאף אחד לא יראה עוד פעם את זה… "אז…מה רצית לספר לי?"שאלתי אותה עוד רגע מתפוצצת מרוב סקרנות, "יש הרבה דברים,אבל בואי קודם כל נסיים לאכול.אפרופו אוכל-למה את לא אוכלת?"היא חקרה אותי.היא נורא יפה ונחמדה,אבל כל החקירות האלה כבר עולות לי על העצבים, "אני לא ממש רעבה…ממילא כבר אכלתי בבוקר בבית,וגם מה שהבאתי לאכול לא ממש יספיק לי…"הפעם אמרתי חצי אמת חצי שקר, "נראה לי שהבנתי למה את לא אוכלת…"היא הייתה כל כך צפוייה הפעם,ידעתי שהיא תדע עוד לפני שהיא בכלל תשאל את השאלה… "אני סומכת עלייך שהבנת…"גם אני רמזתי.שתינו צחקנו,ובינתיים המנה חמה של יסמין כבר הייתה מוכנה.היא התחילה לאכול ואני החלטתי להביא את התיק שלי לידה ולשבת שם לפחות כל היום…כנראה הדניאל הזה יושב לידה,כי אני לא מאמינה שיסמין תתאהב במישהו רשע כמו אלה שצחקו עליי… וזה היה המקום היחיד שפנוי…וצדקתי,הוא באמת יושב לידה! "אני בטוחה שמישהו יושב לידך אבל אני מעדיפה לשבת פה היום…מחר הוא בטח יגיע,אז אני ישב לידך רק היום…בסדר?"קלעתי בול……כמעט- "את צודקת…אבל הוא יחזור רק בשבוע הבא…את יכולה לשבת פה" היא נשמעה עצובה נורא…ידעתי שזה קשור לדניאל,במאה אחוז. היא סיימה לאכול ושתינו יצאנו החוצה.היא הובילה אותי למקום מושלם-הכול עצים מהממים,דשא,מלא פסלים כאלה חמודים של גינה…היה ממש מטופח ומושקע…היא הושיבה אותי על ספסל יפה כזה מעץ והתחילה לספר:
תגובות (0)