JonathanS
פרק חמישי! הפרק הבא יהיה ככל הנראה הפרק האחרון, מצפה לראות מה תחשבו עליו :) קריאה נעימה!

להקיף את השמש – חלק חמישי

JonathanS 15/12/2015 1006 צפיות 6 תגובות
פרק חמישי! הפרק הבא יהיה ככל הנראה הפרק האחרון, מצפה לראות מה תחשבו עליו :) קריאה נעימה!

לוולה לא הייתה יותר מדי ברירה אלא ללכת בכיוון שדוקטור סילבר התווה לה. הם ירדו מספר קומות למטה, עד שהיו מתחת לאדמה. "אין לי את כל היום. לכי מהר יותר!" ציווה עליה סילבר, בעודו דוחף את האקדח לתוך גבה. היא הגבירה את קצב הליכתה בחוסר רצון. "באמת חשבתם שאני אתן לכם ללכת כל כך בקלות? אני הבנתי מההתחלה שאתם לא מפה, שאתם מהכוכב האחר. אתם התגלית המדעית הכי גדולה בהיסטוריה. אתם חייזרים!" הוא אמר בהתלהבות. "יש כל כך הרבה בדיקות שאנחנו יכולים להריץ עליכם… צריכים להריץ עליכם!" הם הגיעו לדלת נעולה במנעול מקשים. סילבר הקיש את הקוד, ודחף אותה פנימה ברגע שהדלת נפתחה. וולה נדהמה לראות את בוריס ומרטין בפנים, מוכים וחבולים. "אלוהים! מה קרה לכם?" היא הזדעקה ורצה לקראתם. "אני אחזור עוד מעט. אל תעשו שום דבר, או שאתם תצטערו על זה." אמר סילבר, והחווה בידו על המצלמה שהייתה תלויה בפינה, "אנחנו צופים בכם." הוא סגר את הדלת.

"מרטין! בוריס! מה קרה לכם? איפה לוקאס?" שאלה וולה את חבריה. "הוא בגד בנו, הנבלה המטונפת הזו! הוא מכר אותנו תמורת שייתנו לו ללכת!" צעק מרטין בזעם. "הוא סיפר להם הכל, על התוכנית שלנו לברוח. בן זונה מנוול!" וולה הייתה המומה. "מה? למה שלוקאס יעשה דבר שכזה? הוא חלק מאיתנו!" בוריס הביט בה בעצב. "לוקאס הגיע לאותה מסקנה שמרטין הגיע אליה, שאנחנו לא נמצאים על כדור הארץ שלנו. הוא ברר קצת עם החיים שלו בעולם הנוכחי, והגיע למסקנה שהחיים שלו כאן הרבה יותר טובים מהחיים שלו בחזרה בבית. הוא העדיף למכור אותנו בכדי שייתנו לו להשתלב בחייו של לוקאס של הכוכב הזה." וולה התקשתה להאמין בכך. הזעם הציף אותה. 'במשך יותר משנתיים היינו חלק מאותו צוות, אותה משפחה כמעט!' היא רצתה לזעוק, 'איך הוא העז לעשות את זה? לזרוק אותנו לכלבים?!' דמעות של כעס הציפו את עיניה. "אנחנו צריכים להשאיר את זה בצד כרגע, וולה." אמר בוריס, "גם אתה, מרטין. יהיה לנו מספיק זמן לכעוס על לוקאס אחר כך, אבל אנחנו צריכים למצוא דרך לצאת מכאן." מרטין גיחך, "בהחלט צריך למצוא דרך לצאת מכאן, אבל היא לא הולכת להיות בשבילי. להזכירך, אני לא במצב אידאלי כרגע." הוא אמר והצביע על רגלו. רק כאשר הוא עשה כך, הבחינה וולה למרבה הזעזוע שקרסולו שבור בזווית חדה במיוחד. המראה היה מחליא במיוחד. "אוי, אלוהים." היא אמרה בקושי, "מרטין, אני כל כך מצטערת."

הדלת נפתחה, ודוקטור סילבר נכנס בליווי שומר חמוש. "נהנים מהאיחוד שלכם עד כה?" הוא שאל באופן ציני. מרטין ירק על הרצפה. "נו באמת, מרטין. אתה בסך הכל עושה למנקה יותר עבודה אחר כך." אמר סילבר, כאילו הוא מסביר לילד קטן מדוע ביצע מעשה אסור, "בין כה וכה נראה שתהיה לה מספיק עבודה גם ככה, בלנקות את כל הדם שלך ושל בוריס." מרטין נעמד באיטיות על רגל אחת, ונשען על הקיר. "אתה יכול לקפוץ לי." הוא אמר לסילבר. הדוקטור האדים והרים את אקדחו. "אני מציע לך לשמור על הפה שלך, חתיכת חוצן מטונף -"
"דוקטור סילבר! תירגע!" זעקה וולה. הוא האזין לה והנמיך את אקדחו, אבל לא הסיר את מבטו ממרטין. "אנחנו מבולבלים מאד, דוקטור." היא המשיכה לדבר, בתקווה לקנות להם עוד קצת זמן כדי לחשוב על תוכנית. "מגיע לנו הסבר על מה שקורה פה!" סילבר חייך. "את רוצה הסבר, הו?" הוא אמר, "אין בעיה. אני אסביר."

"במשך שנים רבות אני עמלתי על תאוריה מדעית, שאנשים רבים בקהילה חשבו אותה למגוחכת ומופרעת. אני האמנתי בכל ליבי כי קיימת האפשרות שמסביב לשמש לא חג כדור הארץ אחד – כי אם שניים, בצידיו המנוגדים של אותו המסלול. הם נעים באותה המהירות, כך שהשמש תמיד מסתירה אותם אחד מהשני, והם אינם מודעים לקיומו של האחר." הדוקטור עצר לרגע, מסיט את עיניו ממרטין, והמשיך: "הדמיון לא נגמר כאן, לא ולא. על פי החישובים שלי, נראה היה כי ישנה התסברות גבוהה למדי שהעולמות שלנו חולקים סימטריה מסויימת – תהליכים גדולים שהתרחשו בכוכב אחד, יתרחשו גם בכוכב השני. התאוריה הזו, לפחות החלק הסימטרי שלה, גרמו לסילוקי ממספר מועדונים נחשבים ביותר." הוא אמר בזעם עצור, "הייתי מושא ללעג במשך זמן כה רב. אבל סוכנות החלל ראתה משהו בחישובים שלי. הם האמינו שאולי יש איזשהו עצם באותו מסלול כמו כדור-הארץ, בעל כבידה מספיק גדולה בכדי להפריע לתנועת עצמים מסויימים במערכת השמש. ערכתי את התאוריה שלי, שיניתי אותה מתאוריה על כדור ארץ נוסף לתאוריה על חור תולעת. השינוי עבר בהצלחה, וסוכנות החלל אישרה משימה מאויישת לבדיקת הנושא." אמר הדוקטור בחיוך, "המשימה יצאה לדרך לפני כשלושה חודשים. רק אחרי שהחללית הייתה במרחק מספיק גדול מכדור הארץ חשפתי את התאוריה האמיתית שלי בפני סוכנות החלל. הם חשבו אותי למשוגע ורצו להעיף אותי מכל המדרגות, אבל הפלא ופלא – לפני מספר ימים התאוריה הוכיחה את עצמה. חללית נוספת, דומה בכל מובן לחללית ששלחנו אנו עצמנו, הגיחה מהכיוון ההפוך שאליו שלחנו את החללית שלנו. ואתם הייתם עליה. התאוריה הסימטרית שלי הוכחה במלוא הדרה!" אמר הפרופסור, ואושר גלוי בפניו. "קיבלנו מתנה נהדרת – בני אדם הדומים לנו בכל מובן אך גם שונים מאיתנו באותה הדרך. אתם חוצנים, חייזרים. לא הייתה לי דרך להסביר את הקיום שלכם, רק להוכיח אותו. אבל עכשיו, כשאתם כאן בחזקתי, יהיה לנו בדיוק את כל הזמן שבעולם לבדוק אתכם טוב במיוחד." האושר נשאר טמוע בפניו, אך עיניו האפילו באומרו את המשפט האחרון.

בזמן שדיבר, הדוקטור ושומרו לא שמו לב כי מרטין התקדם לאיטו לכיוונם, בעודו נשען על הקיר. "אני שמח שהתאוריה שלך נכונה, דוקטור." הוא אמר לו, "אבל אנחנו לא מתכננים להישאר פה עוד הרבה." הוא זינק על הדוקטור והפיל אותו לרצפה. וולה ובוריס התנפלו על השומר והצליחו לחטוף את נשקו, בוריס הכה בו עם כת הרובה והשומר איבד את הכרתו. נראה היה כי מרטין הצליח גם כן לעלף את דוקטור סילבר, ו-וולה מיהרה לעזור לו לקום. "קדימה מרטין, אנחנו צריכים ללכת מפה. תישען עליי." הורתה עליו וולה. "אין בעיה, אני לא בדיוק במצ-" החל מרטין לאמר, אך צליל נפץ חזק קטע אותו. היא הסתכלה אחורה וראתה את דוקטור סילבר, עדיין שרוע על הרצפה, מחזיק את אקדחו ומכוון אותו אליהם. בוריס כיוון את הרובה אליו וירה בו שלוש יריות. ידו של הדוקטור נשמטה, חסרת רוח חיים. אזעקות החלו להשמע בבניין, וצעקות עמומות מרחוק. "אנחנו חייבים לזוז, עכשיו!" הזדעקה וולה בפאניקה. "בוריס, תעזור לי עם מרטי- אוי לא." נדמה וולה בעודה בוהה במרטין, ובחור האדום שבחזהו. מרטין הביט בו גם כן, במבט מופתע קלות, כמעט רגוע. "אוי לא, אוי לא, אוי לא! מרטין!" השתנקה וולה. בוריס בהה בו בדממה. מרטין הרים מבטו והסתכל עליהם.
.
.
"רוצו." הוא אמר בקול חלש, והחליק בדממה אל הרצפה.


תגובות (6)

יואו, ממש לא ציפיתי לזה… מסכן מרטין!
הרבה זמן לא קראתי סיפור שכל כך אהבתי כמו הסיפור הזה, בכל פרק אתה מפתיע אותי מחדש, והכתיבה שלך מעולה.
באסה שיש רק עוד פרק אחד :( הסיפור ממש מצא חן בעיניי.
מחכה להמשך :)

15/12/2015 20:30

    המון תודה :) מקווה לכתוב אותו מחר!

    15/12/2015 23:31

יפה מאוד:)
אשמח גם אם תקרא את הסיפור שלי: החבר שלי מאוהב בחברה שלו!

15/12/2015 20:31

    תודה רבה :) אציץ בו!

    15/12/2015 23:31

לא לזה ציפיתי כשאמרתי שהוא יציל אותה, אתה יודע…
חבל שנשאר עוד פרק אחד…

16/12/2015 08:09

חוצפן*
לא חג כדור *ארץ* אחד. (יותר נכון לכתוב ככה)
לא! מרטין היה האהוב עליי! כזה מסכן.. זה כל כך חבל (אבל מתבקש וחשוב, לצערי) שאחד מהם ימות.. לוקאס הבוגד!
פרק ממש ממש טוב, הלכתי לקרוא את האחרון~

17/12/2015 19:34
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך