להתחיל מחדש-פרק 2
שתיהן צחקו,ומייד אחריהן כל הכיתה,חוץ מ—
ילדה אחת,היא הילדה הכי יפה שראיתי בחיים שלי,היא הייתה עם שיער שחור וגולש,עם פרצוף אלוהי,היו לה עיניים בצבע חום-דבש,והיו לה ריסים ממש ארוכים,אם הייתה תחרות מלכת היופי לילדות,אני הייתי מהמרת עליה,במאה אחוז היא הייתה זוכה!
היא ישבה בפינה ו"עבדה" בחוברת חשבון(כנראה,אני לא ממש מכירה עדיין את החוברות של הבית-ספר הזה…)למעשה,אחריי שקמתי מהכיסא ונתתי לדנה הנחש הזאתי כאפה מצלצלת,התקדמתי לעבר הדלת בשביל "ללכת לשירותים"(התכוונתי לבכות שם,הרגשתי שהעיניים שלי שורפות ושאני חייבת להוציא את זה-אבל כמובן שאסור לזה לקרות ליד כולם,אז זה באמת יהיה אסון)ראיתי אותה רושמת על
החוברת-דניאל איי לאב יו- מי זה דניאל הזה??? לא הבנתי,אבל היה לי יותר חשוב באותו הרגע לרוץ (לחפש) את השירותים,היא שמה לב שקראתי את מה שהיא רשמה…
"היי!"היא סגרה את החוברת בלחץ וחייכה אליי
"היי…"אמרתי בראש מושפל,וישר רצתי לעבר השירותים,נעלתי את עצמי בתא השירותים,והוצאתי את כל הדמעות,והיו לי הרבה…
"יוהו!!כל האודם נמרח לי,איזה באסה!! אמרתי לאמא שלי שאסור לי להביא אוכל לבית-ספר!"אמרה איזה ילדה אחת מהכיתה המגבילה
"כן…גם אני אמרתי לאמא שלי,האמהות האלה!!! אף פעם לא מבינות!!!"
ככה הן המשיכו לדבר,ורק מהתוכן של השיחה הבנתי עם איזה סוג של פרחות אני הולכת ללמוד בשנים הקרובות…
יצאתי מהשירותים בראש מושפל,שתיהן היו המומות!הן הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח!"ילדה,תגידי לי,מה את רצינית שאת מתפנה בשירותים המסריחים האלה??"הן שאלו בשיא הרצינות,השירותים היו יחסית מאוד נקיים לשירותים של הבית-ספר הקודם…לא התייחסתי והמשכתי ללכת לעבר הכיתה,
"מה קרה?"שאלה הילדה היפה ההיא,שהיא היחידה שלא צחקה עליי,
"כלום,הייתי חייבת להתפנות…"שיקרתי,
"לא נכון,תגידי לי את האמת,חוץ מזה—איך קוראים לך?"היא ממש קראה את מחשבותיי,היא ידעה מייד שזה שקר,והיא ידעה(כנראה)שאני רוצה להתיידד איתה
"מאיה…איך קוראים לך?"שאלתי בסקרנות,
"יסמין…תגידי את האמת,בכית?"היא הייתה כל כך ישירה,ולא הייתה לי ברירה אלא להיות ישירה כמוה-
"כן…"
תגובות (0)