'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 29
פקחתי את עיניי באיטיות,מביטה מסביבי בבלבול ומבינה שאני נמצאת במקלחות.
הראש כאב לי בטירוף ובקושי הצלחתי להתרומם מהריצפה הקרה,איך הגעתי לכאן לעזאזל?
"הנה את" מיקה נכנסה בסערה והביטה בי בדאגה,מתנשפת בכבדות
"דאגתי לך,למה לא חזרת לחדר בלילה?" שאלה ותפסה בכתפי,
"א..אני לא יודעת" מלמלתי והנחתי את ידי על מצחי,מנסה להיזכר במה שקרה ללא הצלחה.
"אני לא מרגישה טוב" מלמלתי והתקדמתי לכיוון הכיור בצעדים כושלים,שטפתי את פניי וסירקתי את שיערי שהיה רטוב מעט.
"את לא יודעת לשתות" מיקה נאנחה בייאוש ונעמדה לידי,
"אני ורוי היינו בשיחה עם המפקד על מה שקרה אתמול.." מיקה החלה לדבר אך קטעתי אותה
"מה קרה אתמול?" שאלתי בבלבול והיא קימטה את מצחה
"את לא זוכרת כלום ממה שקרה?" שאלה,הבטתי בה בשקט והנדתי בראשי לשלילה
"חזרת שיכורה לבסיס והמפקד תפס אותנו,את הלכת איתו" אמרה,הבטתי בה בהלם מוחלט ומיהרתי לצאת מהמקלחות.
נכנסתי לחדר ולבשתי את המדים במהירות,מסדרת אותם ויוצאת לכיוון משרדו של רפאל.
פתחתי את דלת משרדו בפראות ונכנסתי פנימה,גוררת את מבטו.
"את חייבת להפסיק להיכנס ככה" אמר בכעס וקם ממקומו,התקדמתי לעברו במהירות ותפסתי בחולצתו
"מה קרה בינינו?" שאלתי,הוא הביט בי בשקט ובלע את רוקו בכבדות
"תענה לי" מלמלתי,צמודה לפניו
"מה כבר יכול לקרות?" שאל בתמימות,גורם לי לכווץ את עיניי בחשד
"לא קרה שום דבר" אמר לאחר כמה שניות של שקט,
"א..אמרתי משהו?" שאלתי,מפחדת מתשובתו
"אמרת הרבה דברים" שילב את ידיו ונשען על שולחנו,מחייך חיוך סגור
"הייתי שיכורה,בטח אמרתי שטויות" אמרתי בלחץ,הוא תפס בזרועי וקירב אותי אליו
"אמרת שאת אוהבת אותי" אמר בקול צרוד מעט,הרגשתי את לחיי מאדימות ומיהרתי להתרחק ממנו,
"אני צריכה ללכת" מלמלתי והתקדמתי לכיוון היציאה במהירות אך הוא תפס במותני ונצמד לגבי,
"למה את בורחת?" לחש לאוזני,גורם לצמרמורת נעימה לחלוף בגופי
"תעזוב אותי" מלמלתי וניסיתי לשחרר את אחיזתו,
"אל תתייחס לזה ברצינות,אני לא ידעתי מה אני אומרת" גיכחתי במבוכה,מנסה להיחלץ מהמצב הזה.
"אני דווקא חושב שידעת טוב מאוד" אמר בביטחון וסובב אותי לעברו,
"אתה יודע שזה לא משנה,גם ככה אתה לא שם עליי" הרמתי את קולי,הוא הביט בי במבט מופתע ונענע בראשו,
"את יודעת שזה לא נכון" חייך,מלטף את לחיי ברכות
"פעם אתה קר אליי ופעם אתה כל כך.." עצמתי את עיניי,נושמת עמוקות
"כל כך מה?" שאל בשקט,
"מדהים" אמרתי,גוררת את חיוכו,בזאת הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי בתשוקה,מנשק אותי בחוזק שלא הכרתי קודם.
הוא העיף את כל הדברים שעל שולחנו והניח אותי עליו בעדינות,מסרב להתנתק ממני
פתחתי את כפתורי חולצתו והורדתי אותה במהירות,מביטה בגופו בתאווה.
"מישהו יכול לבוא" מלמלתי אל מול שפתיו והתנשפתי בכבדות,
"לא מעניין אותי" לחש לאוזני והוריד את חולצתי בשנייה,מחייך לרגע
"כמה שאת יפה" מלמל ותפס בפניי בחוזקה,מצמיד את שפתיי לשלו שוב.
כל גופי בער מבפנים ובטני החלה להתהפך,אני לא יכולה להיות רחוקה ממנו אפילו לרגע.
דפיקה חזקה נשמעה בדלת ושנינו מיהרנו להתנתק,לובשים את החולצות.
"מי זה?" רפאל צעק והחל לסגור את כפתורי חולצתו בלחץ,מסמן לי להיות בשקט
"לירון" היא צעקה מעבר לדלת,גורמת לי לעצור את נשימתי.
תגובות (16)
תמשיכי שהיו ביחד כבר
תמשיכי אני במתח
מתי את ממשיכה ?
תמשיכי
הכי טוב להשאיר במתח????
אל תדאגי,אני אמשיך בקרוב!
יואוו נו סוף סוףף יאללה שיהיו ביחדדד כברר פ
פרק מעלףף
תודה לך מקסימונת אחת????
למה עצרת את הפרק בקטע הזה??אוףף תמשיכי מהר זה שיא המותח:)
בקרוב!תודה רבה לך☺
מה לירון?! למה היא?! תמשיכי דחוףף זה ממש מותח!
ממשיכה דחוףף????
קוראת חדשה
קראתי הכל ואת כותבת ממש מדהים
תמשיכייי ותעשי שכבר יהיו ביחד
ואשמח מאוד שתקראי את הסיפור שלי ותגיבי
ברוכה הבאה!אני מודה לך????
אני אקרא
אהובה שלי, אני מטורפת על הסיפור הזה.
אני מכורה, את כותבת מושלם!
את סופרת!
אני פשוט נטרפת כשאני רואה פרק חדש נשבעת לך!!!!
אני מאוהבת ברפאל וזה כואב:(
בא לי שיהיה מציאותי החתיך הזה^^
אז מוכשרת שלי באמת שאני כל כך מעריכה אותך ומודה לך שאת משתפת אותנו בכישרות שלך ומקווה לראות פרק נוסף ממש בקרוב וארוך!
אוהבת הכי הכי בעולם!
אוף אני כבר לא יודעת מה להגיד לך מרוב שאני חולה עלייך ועל התגובות שלך!!
תודה תודה תודה תודה????????
את מרגשת ומשמחת אותי כל פעם מחדש!
אוהבת יותרר
פאקקקקקקקקקקקקקק
תמשיכיייי
ממשיכה בקרוב!!