טעות

בין כל אותן הפעמים,
אשר ניתן לספור…
בין שאר הרגעים,
אשר ניתן לבחור…

ניסית להתמקד ברגע עצוב.
אולי הוא ישוב?
זה אותו הרגע אשר שכבת במיטה.
חווית מוות קליני בפעם הראשונה.

בכל אותם הרגעים,
אשר לא ניתן לברוח…
בין שאר הפעמים,
דחית אותי בכוח…

ב-"טוב" לא התמקדת,
המעטת בערכו.
ב-"רע" שקדת,
כך היה רצונו.

ואילולא אני,
היית כבר כבולה.
כבולה ברגשות, בשלל הדחקות.
היית כבולה בתוך האדמה,
נושמת פעם אחת אחרונה.

מדוע נפלנו בבור אל עצבות?
מדוע לא נשמח, נשיר, נרקוד בצהלה?
מדוע רק לבכות, להיכנע – כך סתם… לקנאה?

כנראה שממך "טוב" לא ייצא…
אחר יתפוס את גורלך, יכבול אותו בזרועך,
ויציף אותו בנוכחותך.