שיר הזאת/ עונה 1 פרק 2
כעבור יום התקשרתי לענת, אחת מהבנות בכיתה, שתביא לי את השיעורים של אתמול כי אחרי מה שקרה בשיעור מדעים הברזתי והלכתי הביתה.
כל היום הצעקה שלו עברה לי בראש.
הוא קרא לי מטומטמת, מכוערת, פרה.. מילים שאת האמת לא ציפיתי ממנו שיגיד.
אני טעיתי לגביו, הוא סתם עוד אחד מהערסים הסתומים.
בכיתה, הוא הסתכל עליי כמה פעמים וכל פעם ופעם, הוא חשב, ״קופה״
אני מרגישה כל כך רע עם עצמי.. למה אני חייבת להיות נחמדה לכל אחד..
סיפרתי את מה שקרה למור וזה מה שהיא ענתה: ״זה לא שאת יצאת הרעה. הוא פשוט בן אדם רע וחסר כבוד. ככה זה כל הערסים בבית ספר, הגיע הזמן שתתרגלי.״
התשובה הייתה מדויקת מידי.. דיי הכחשתי את מה שהיא אומרת לעצמי בראש כי איכשהו יש לי עדיין פינה בלב של לרחם עליו.
אני מכבדת את רפאל, הכי שיש אבל עד הרגע ההוא.. הכל נעלם.
זה נשמע ממש קיטשי, בסך הכל עברו שעתיים ובתוך השעתיים הקצרות האלה הספקתי להכיר אותו, לכבד אותו, להעלב ממנו, ולבסוף לבכות בגללו.
בשעה השלישית הגיע הקש ששבר את גב הגמל.
הלכתי לקיוסק וראיתי אותו קונה ברד.
הוא קנה שניים, לא היה איתו אף אחד.
״סליחה, ביקשתי ברד אחד לא שניים.״
המוכרת אמרה לו בחזרה ״אוי סליחה אתה יכול לקבל את השני בחינם, עליי״
רפאל הודה לה והחזיק את שני הברדים והתקרב לספסל.
הוא היה לבד.
זה מוזר יחסית לערס שמוקף חברים..
עמדתי בצד וראיתי אותו לוקח שלוק מאחד הברדים. אך לפני הלגימה הראשונה הוא ירק לברד השני.
וואו.
״בואי לפה למה את מתחבאת?״ הוא צעק לי.
שיט.
הלכתי אליו וישבתי על הספסל.
תוך כדי שהוא שותה מהברד שלו בביטחון ומשדר ׳גבריות׳ הוא מסתכל עליי ושואל ״מה קורה?״
״הכל טוב.״ -לא נכון.
״רוצה את השני? הסתומה הזאת הביאה לי שתיים ולא אחד..״
מה נראה לו שאני אשתה ברד עם הרוק שלו?!
״לא תודה אני לא צמאה.״
״אוי נו אל תשחקי אותה.. את מתה לברד.. קחי נו״
הסתכלתי עליו ומבפנים הייתי לחוצה ונגעתי ברמות, תאמינו או לא, הסכמתי לברד.
הוא נתן לי את הברד והתחלתי ׳לשתות׳.
״למה את לא שותה? שיר הכל טוב?״
״כן כמו שאמרתי מקודם!״
״טוב אני לא לוחץ עלייך את לא רוצה את הברד פשוט תגידי״
״לא, לא צריך באמת תודה״
הוא הסתכל עליי. זה היה מלחיץ.
פתאום בלי לשים לב הקש נכנס בין השיניים שלי, והתחלתי לשתות מהברד…
״טוב אז רוצה שנתנשק?״
״מה?!?!״ אמא אמא אמא אמא אמא מהה
״גם ככה החלפנו עכשיו נוזלים עם הברד. מה זה משנה עם זה בפה או בברד.״
הנחתי את הברד על הספסל, אמרתי ״אתה משוגע״ והלכתי למקום שבאתי ממנו.
אבל השארתי את העיניים שם, על הספסל.
הוא היה נראה מבואס.. הטריק שלו לא עבד לו. טוב אז עכשיו אני יודעת שהוא בקטע שלי. |מטריד| ואני לא הולכת ליפול בפח. הוא כמו שאר החברים שלו, כל שישי בחורה אחרת.
״אני רוצה אותה.״ הוא חשב.
כשהיה הצילצול האחרון, זה סימן שהולכים הביתה. סוף סוף לגמור את יום הזה.
זה היום הכי מוזר שעבר עליי אי פעם. תכלס אני לא רגילה לקבל כאלו מחמאות. תמיד היו מקנאים בי או שמתרחקים ממני, וגם הקנאים היו מקנאים כי תמיד במבחנים הייתי מקבלת 100 בגלל שאני קוראת את המחשבות של המורות.
יש.
ועכשיו הכל טוב כל כך… אני מרגישה כל כך מאושרת.
כל כך חופשיה…
והנה פתחתי את הפה שלי.
ולריה הגיעה למקיף יחד עם שני ו.. אורן. מסתבר שיש לאיזה פרחה אחת יום הולדת והם מכירים אז הם באו לברך אותה.
לא מבינה את המנהג הדבילי הזה של בלונים.
בקיצור אחרי כל הרעש שהיה בהפסקה, הלכתי לשטוף פנים ואז שמעתי קולות..
קולות מתא אחד בשירותים.
זה היה מטריד ללא ספק.. הוצאתי את הפלאפון שלי, וצילמתי בוידאו את מה שקרה. עשיתי את זה כי רציתי לראות מה יש בפנים ואם אני אציץ עם העיניים שלי אני לא יבין כלום ואם אני יצלם זה לא יהיה חשוד וגם אני אוכל לראות את זה מתי בא לי.
כשחזרתי הבייתה הסתכלתי על הסרטון.
שבע מילים.
רפאל מתנשק עם שני בשירותים של הבנות.
זה היה צפוי ביותר, לכן לא בניתי עלינו ורפאל הוא הבן אדם הכי מגעיל שיש, לפי עניין הברד כבר הבנתי שהוא סתם מחפש מישהי להתנשק איתה.
חרא.
תגובות (0)