Best Mistakes (סיפור חדש בסגנון בנות רעות)

הדבר הכי חשוב לבני הנוער כשהם יגיעו לכיתה י״ב, זה להשיג בגרות מלאה ולסיים בהצלחה את הבית ספר. אז וואלה, אולי לכם אבל לנוי עזר ולמשרתות שלה, זה לא חשוב בכלל. כי גם ככה הם ימצאו פרייאר עשיר שיפרנס אותם לכל החיים.
מי זאת נוי עזר? אולי רק הסיוט הכי גדול שלכם.
היא מלכת השכבה, הכי פופלארית, כולם מכירים אותה, כולם שונאים אותה ועם זאת, כולם גם אוהבים אותה.
נשמע מוזר נכון? אבל יש עוד.
הכירו את המשרתות שלה: שיר מלמד ומור בר חן, הידועות בתור- נוי מספר 3 ונוי מספר 4.
נוי מספר 3 מלאה בסודות, במיוחד בסודות של נוי. אתה רוצה לדעת משהו, לך אלייה, וברגע שתהיה עלייך שמועה הכי קטנה, מספר 3 תעשה הכל כדי לדעת אותו.
נוי מספר 4 היא פשוט סתומה, כן כן, סתומה. ולא בתור העלבה או משהו, אין לה כלום בין האוזניים שלה. הדבר היחידי שהיא יודעת זה איך להכין מנה חמה וגם זה בקושי, זאת אומרת, בשנה שעברה הייתי השותפה שלה במעבדה ונתנו לנו להשאר להשגיח על המעבדה בזמן שהמורה תביא את המבחנים, ומספר 4 הלכה לצידנית של החיידקים ושמה שם את המנה חמה שלה. נחשו מה, היא אכלה אותו והייתה באישפוז לשבועיים. (השבועיים הכי טובים בחיים שלי)
וזהו זה הכל. בעצם לא הכל.. למה אין נוי מספר 2? למה רק מספר 3 ו-4?
הייתה פעם נוי מספר 2.
אף אחד לא קרא לה ככה, אבל היא קראה ככה לעצמה. היא הייתה החברה הכי טובה של נוי, והם ידעו הכל אחת על השנייה..
ואז באה תלמידה חדשה, שזאת מספר 3, ונוי ומספר 3 ישר התחברו בגלל שבבית ספר הקודם של מספר 3, היא הייתה הכי מקובלת ונוי רצתה להיות פופלארית כמוהה.
אז היא התחילה להתעלם ממספר 2, ומספר 2 רק רצתה יותר שיקראו לה ככה כדי שידעו שהיא החברה הכי טובה של נוי, ולא מספר 3! וכך זה היה..
ואז באה מספר 4, ילדה טובה שהפכה לשרמוטה שכולם מדברים עלייה. חייבים כזאת בכל חבורה.
למספר 2 לא היה סיפור מיוחד על איך היא הצטרפה לצבא הנויות, או בכלל על מי היא או מה היא עושה חוץ מלהיות ״נוי מספר 2״
ולכן יום אחד, נוי ונוי מספרי 3-4 עשו ערב בנות בלעדי מספר 2, והחליטו להעיף אותה לגמרי מהחבורה.
מספר 2 נכנסה לדיכאון.. איך שהיא נכנסה לשכבה כולם שכחו אפילו מי היא. אף אחד לא קרא לה, הם לא ידעו איך קוראים לה בכלל, ואם הם ידעו אז זה רק שמה הקודם ״נוי מספר 2״. הם גם לא קראו לה נוי מספר 2 כי הם כבר לא חברות יותר.
אחרי חודש וחצי מספר 2 נעלמה, עזבה את הבית הספר ואף אחד לא שמע ממנה יותר.