אין לי שום מושג…

אז איך אני מרגישה אתם שואלים?
האמת שאין לי ממש מושג…
כבר מזמן נהייתי כהה לחושים שלי…
אני לא מרגישה שאני חיה.
פשוט ככה…הזמן עובר ואני נוסעת משם לפה ומפה לשם והכל נחמד אבל …כאילו תמונות עוברות לידי ובאף אחת מהן לא השארתי חותם.
ובניגוד לפעמים הרבות בעבר אשר הרגשתי בהם ריקנות, עכשיו אין לי חשק לדפוק ת'ראש עם כמות של אלכוהול, או ללכת המועדונים, להתפרע או בקיצור הדברים שתמיד שמרתי על עצמי מפניהם.
אני יודעת שזה לא יעזור,
אני מפעילה את אחד השירים שמרגישים אותי ו…שום דבר, נחמד וכאן זה נגמר.
נחמד…כבר התחלתי לשנוא את המילה הזאת…
אני תלויה בין שמיים לארץ, נמצאת על איזה כוכב בלי שם ובלי משמעות…מתהלכת…
ואם הלשון שלי לא הייתה נשרפת מן התה שלא הספיק להתקרר , לא הייתי זוכרת שאני עכשיו בבית שלי, על הספה, כותבת דברים לא ברורים על איך אני מרגישה, שהשעה ארבע לפנות בוקר ושאין לי ובאמת אין לי שום סיבה להיות ערה עכשיו.
לא הייתי זוכרת שאני צריכה להמציא תירוץ לכך שאני כאן ערה בשעה כזאת על הספה, וזה לא כי אני רוצה לשקר לאמא…
אלא כי באמת איו לי מושג..