הצייר העצל

מסופר על מלך חכם ונבון,
שהחליט לבנות לו ארמון.
הוא השקיע במיוחד על חדר אחד,
והחליט שזה יהיה החדר המיוחד.
הוא הניח בו את כס המלכות,
ורצה להוסיף בו עוד קישוט.

הוא הזמין לכל קיר ציירים,
שיוסיפו להם ציורים יפים.
שלושה עבדו הרבה ולא קצו,
כדי לצייר על הקיר שאליו הוקצו.
רק הצייר הרביעי מתעצל,
ועל קירו אינו עמל.

שעה לפני שהמלך הגיע,
לראות איך כל צייר התיגע.
והצייר שתחת עבודה לא נאנק,
תלה על קירו ראי ענק.
וכך על הקיר שלו השתקף,
העבודה של כל צייר שעבד והתעייף.

בא המלך וראה את המהתלה,
כלומר, המראה שהצייר תלה.
הוא ביקש ששלושה ארגזים יביאו,
ובכל אחד זהב ימלאו.
הוא הניח ארגז ליד כל קיר,
ואמר שזה המחיר.
על קיר שצייר עובד,
הוא מקבל עליו ארגז כבד.

ואז קפץ הצייר העצל,
ושאל:"למה את תשלומי אני לא מקבל?
גם על קירי יש ציורים יפים,
לא מגיע לי על כך תשלומים?"
אמר המלך בקול נעלב:
"למה תאשימיני באשמות שווא?
גם ליד הקיר שלך
משתקף ארגזך."