מצריים השחורה – פרק 4
היה לה שיער שחור וארוך מעוטר בסרטי זהב. עורה היה שחום,
ופניה היו מלכותיות ומאופרות. עיניה היו מודגשות בכחל,ונדמה היה כי החליפו צבעים
כמו קליידוסקופ- שחורות,חומות וירוקות. היה לבשה שמלה אוורירית לבנה
בסגנון מצרי עתיק,והיו לה כנפיים בכל צבעי הקשת. ויולט פערה את פיה ועזבה
את דרו. הוא התרומם וניקה אבק מכתפו. שניהם הביטו באישה שלמולם,אבל זו
צחקה."אני רואה שאתם כבר מסתדרים מצוין. אני מקווה שתסתדרו יותר טוב
במשימה אליה אני שולחת אתכם." הבעתה התקשחה."אני היא איסיס,אלת הקסם
מהמיתולוגיה המצרית. בזאת אני שולחת אתכם למסע לעצירת עלייתו של אפופיס."
בהתחלה ויולט ודרו סתם עמדו שם,מוכי אלם,אבל אז ויולט צחקה קצרות."את מנסה
לעבוד עלינו? כי זה לא עובד." איסיס נאנחה."אני לא עובדת עלי-" החלה איסיס אך נקטעה,
הפעם על ידי דרו."אני ממש מצטער,ואני שונא להודות בזה,אבל ויולט צודקת. את באה,
ואומרת לנו שאת אלה מהמיתולוגיה המצרית,כאילו שהמיתולוגיה המצרית אמיתית,
ואת אומרת,יותר נכון דורשת מאיתנו ללכת ולעצור את עלייתו של אל הכאוס שבכלל
לא קיים. זה ממש לא הגיוני,ואני לא מתכוון להמשיך ולהקשיב לשטויות כאלו,אמא שלי
בטוח דואגת." הוא השתעל בנימוס ופנה ללכת,אבל רגליו לא צייתו לו ונותרו נטועות
במקומן. זיעה קרה זלגה במורד לחיו של דרו,כשהבין שרגליו כבר לא נתונות לשליטתו.
הוא ניסה להיאבק בישות הלא-ידועה ששלטה ברגליו,עד שהן נענו לו והוא נפל ארצה.
במקרים אחרים ויולט כנראה הייתה פורצת בצחוק ומעירה הערה מלגלגת ומתחכמת,
אבל הפעם היא שתקה והביטה באימה באישה שקראה לעצמה איסיס."את עשית את,
נכון?" שאלה בקול שקט,משתדלת שהאימה שהציפה אותה לא תשתלט על קולה.
"אכן. אני אלה,לא אמרתי את זה כבר? אז אתם מוכנים להקשיב לי וללכת לעצור את עלייתו
של אפופיס?" האלה כבר הייתה קצרת רוח. דרו נעמד בינתיים על רגליו ופנה
להביט באיסיס."בסדר,אז נגיד שכל זה נכון ואמיתי,למה שאנחנו נצא לעצור את אל הכאוס?
זאת פשוט משימת התאבדות. הסיכויים מאחד למיליון שנצליח במשימה שואפים לאפס ו-"
"אויש שתוק כבר,למי אכפת מהסיכויים?!" קטעה אותו ויולט,"טוב,אז מאיפה אנחנו
צריכים להתחיל?"
"טוב,בהתחלה אני ממליצה לכם לטוס לקהיר,מצריים,משם תלכו לבית החיים להכשרה
קצרה." אמרה איסיס בנימה עניינית,כאילו הייתה המזכירה שלהם שמחליטה מה
יהיה הצעד הבא בעסקה. ויולט שנאה את הנימה הזאת,ועשתה משהו שהתחרטה
עליו."את לא המזכירה שלנו או משהו,אוקיי? את שולחת אותנו למשימת התאבדות-"
"יופי,עכשיו את מסכימה איתי על כך שזה מסוכן מאוד.." מלמל דרו ברוגז.
"את שולחת אותנו למשימת התאבדות,אז אני לא רוצה שתתנהגי כמו מזכירה
כאילו את משועממת,הרי גם את יכולה להזיז את התחת ולעשות משהו!"
שתיקה מתוחה השתררה,ואז איסיס פצחה את פיה:"בזאת אני מקללת אותך,ויולט
הארט,בכל פעם שתנסי לעשות קסמים בדרכי תכשלי,וכישלונך יוביל לחורבן עצום."
והיא נעלמה. דרו שיחק באצבעותיו בעצבנות."יופי לך,נקודה רעה אחת מאיסיס."
ויולט התעלמה ממנו,"קדימה,צריך לדאוג לטיסה לקהיר מצריים."
תגובות (0)