זואי

זואי היא נערה רגילה, אבל בשבילי היא הרבה מעבר לכך…
היא אולי נראית כמו הילדה הממוצעת אבל יש בה יותר מכפי הנראה, אתם צריכים להסתכל עמוק לתוך עיניה הסגולות והמושלמות על מנת להבין את הגדולה שלה, על מנת להרגיש את הקסם שלה.
זואי היא חברה טובה, אבל היא לא רק מישהי לדבר איתה, אפשר לעשות איתה כל דבר שרק תעלה על דעתך, גם אם היא לא אוהבת אותו – היא תעשה אותו בשבילך, כי היא אוהבת אותך ומוכנה לתת הכל בשבילך, אם היא באמת מתכוונת לכך…
אסור בשום פנים ואופן לפגוע בה, היא קדושה, היא מלאכית קטנה וחמודה שבמקרה ירדה אלינו מגן העדן, הנערה הזו היא מחוץ לתחום.
אני לא אתן שמישהו יפגע ברגשותיה או יתאכזר אליה, אני אעשה הכל על מנת שמי שפגע בה ישלם על מעשיו ויזכה לגמול כואב ואכזרי במיוחד.
זואי היא אהובתי, אבל היא הרבה מעבר לסתם בת זוג… זואי היא אהבת חיי, היא בת הזוג שתלך איתי הלאה גם הרבה אחרי הנעורים – אני והיא נתחתן ואני יודע את זה, ויהיה לנו הקשר הכי טוב בעולם כולו.
אי אפשר להפריד בינינו ולא משנה באיזו דרך מנסים, גם אם אנחנו רבים ומרגישים לא טוב מהר מאוד אנחנו נמצא דרך לחזור ולהתפייס ונמשיך לחיות יחד באושר ובאהבה.
אני יודע את זה, אין כאן שום ספק לגבי העובדה שאני יודע שזה מה שיהיה… אבל מה יקרה אם זה לא נכון? אין מצב, אין שום מצב שזה לא נכון, הרי שנינו נועדנו להיות יחד, זה היה כתוב בכוכבים.
כשהיא באה אליי אני ידעתי שזו ההזדמנות של חיי ושאסור לי לבזבז אותה בשום מחיר, ידעתי שאהבה כזו לעולם לא תחזור וכי אם אאבד אותה אני אאבד את המהות של חיי ושל הקיום שלי, לכן פעלתי…
אני אמרתי את המילה הראשונה והיא רק חייכה במתיקות מהפנטת, חושפת שיניים לבנות ומושלמות וכובשת את ליבי בתוך פחות משנייה…
מוציאה אותו מתוך החזה שלי ואוחזת בו בידיה, קרוב לגופה העדין והמושלם, מלטפת ולא עוצרת לרגע, הקסם האלוהי והשמימי הזה חודר לתוך כל חלקה טובה בגוף שלי וממלא אותי בעונג שגובל בחטא…
אני שלה ואני יודע את זה, אני יודע שאין לי שום דרך להתחמק מכך ואני יודע שאני חייב להמשיך כך עד יום מותי, ואני אפילו לא חושב להתנגד לה…
אני יודע שזה הדבר שיוכל להפוך את חיי לטובים הרבה יותר, אני יודע שזה הדבר שמהווה את כל המשמעות של חיי, בלי זואי הרי מי אני? מה אני?
אני מרגיש כמו שום דבר כאשר היא לא נמצאת איתי, כאשר החלומות שלי הופכים לאפלים ומפחידים וכאשר כל התקוות נמוגות. אבל אז היא מגיעה ונוגעת בי בעדינות, היא שואלת לשלומי ומנחמת אותי בחיבוק החם שלה, נותנת לדמעות שלי לזלוג על עורה הלבן והבוהק…
שפתיה העדינות נושקות לשפתיי ואני מרגיש כאילו אני עולה ישירות לעולם שכולו טוב ולא חוזר אל המציאות הקשה והאכזרית, כאשר אנחנו מתנשקים שנינו נמצאים במקום מושלם ויפה ששייך אך ורק לשנינו…
העולם הזה הוא העולם של שנינו, אנחנו נכבוש אותו ואנחנו נוביל אותו אל עתיד טוב יותר, אבל למה? למה אני מרגיש לא טוב בקשר לזה? למה אני מרגיש לא בטוח ולמה אני מרגיש כאילו הכל היה רק הצגה?
זה חלום, אני יודע שזה חלום, אני יודע שמדובר בחלום למרות שהוא נראה ומרגיש כל כך אמיתי, ועדיין, אני לא רוצה לצאת מהחלום הזה…
אני לעולם לא ארצה לצאת מהחלום הזה, כי… כי… החלום הזה, החלום הזה – הוא, הוא המציאות, המציאות האלטרנטיבית והטובה שבניתי לעצמי ושלעולם לא אוותר עליה, העולם בחוץ לא טוב, אבל העולם שבפנים הוא מקום מבטחים, זואי מגנה עליי שם וכך זה צריך להיות.
רק אני והיא, מוגנים מכל רע ואף אחד לא יכול לפגוע בנו ולהפריע לנו לנהל את חיינו כפי שאנחנו רוצים, שם יש לנו הכל ולעולם לא יאבד לנו דבר, שם שנינו מלך ומלכה ששולטים לנצח ולעולם לא מתחלפים, שם אני רוצה להישאר לנצח ולא לצאת, וכך יהיה גם, אני לא מתכוון לצאת משם, מהעולם שלי, אני לא אעזוב את זואי המתוקה שלי בעד שום מחיר, שום דבר, אני אשאר איתה לאורך כל חיי והרבה אחרי – על אהבה של פעם בחיים חייבים לשמור.