'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 28 חלק א'

חלפו שבועיים והיחסים ביני לבין רפאל לא השתנו,בקושי ראיתי אותו בזמן הזה.
התקדמתי לכיוון חדר ההרצאות בעייפות,מתדרכים לנו על יציאות למבצעים שכנראה יתחילו בקרוב לפי המצב הנורא בארץ.
"היי" חייכתי חיוך קטן והתיישבתי ליד רוי,הסתכלתי לרגע על מיקה שלא התייחסה לקיומי.
"היא עדיין לא מדברת איתך?" רוי שאל,הנהנתי ונאנחתי בייאוש.
"במשך כל השבועיים האלה היא התחמקה ממני ולא החליפה איתי מילה" מלמלתי והנחתי את ראשי על כתפו,
"אני מצטער" הוא הסתכל עליי בעצב ונשק למצחי בחום,
"רק היא מפסידה מכל הסיפור הזה בגלל העקשנות שלה" אמר,הנהנתי באיטיות
"היא לא אוהבת את זה שסלחתי לך" אמרתי בשקט והוא הנהן בהבנה,מסתכל עליה גם הוא.
"בוקר טוב" רפאל ולירון נכנסו לכיתה,נעמדים מולנו בהבעת פנים רציניות.
"כמו שאתם יודעים,לאור המצב בארץ החלטנו להקדים לכם את היציאות למבצעים" רפאל נשען על השולחן ושילב את ידיו בסמכותיות.
"במשך הזמן הקרוב אתם תתחילו לצאת לאימונים מיוחדים לקראת מבצעים ויהיו לכם הדרכות מכמה מפקדים" המשיך,מביט על כולנו במבט בוחן.
"אנחנו יודעים שזה נופל עליכם בבום ושיהיה לכם קשה להתמודד אבל זה המצב ואנחנו צריכים להגן על המדינה שלנו" רפאל אמר לאחר כמה שניות של שקט מוחלט,
"אנחנו נחלק אתכם לקבוצות ממחר,בינתיים אתם משוחררים" אמר וכולם מיהרו לצאת מהכיתה.
התקדמתי עם רוי לכיוון חדר האוכל,מחפשת בעיניי את מיקה שנעלמה.
"תפסיקי כבר לדאוג" רוי אמר,גורר את מבטי המבולבל
"שהיא תבין את הטעות שלה אז היא תחזור" אמר בחיוך מרגיע וכרך את ידו סביב כתפי,
"יש לנו אפטר היום" אמר ולקח מגש,הנהנתי בחיוך מרוצה ולקחתי את כוס הקפה הקבוע שלי,
"חשבתי שנצא היום למועדון שבדרך כלל אני הולכת אליו עם מיקה" אמרתי והוא הסתכל עליי,מקמט את מצחו
"את טיפוס של מועדונים?" שאל,גורם לי לגלגל את עיניי בחיוך
"אסור לי לצאת לפעמים?" שאלתי,גוררת את צחוקו
"אז היום בערב נלך?" שאל,הנהנתי במהירות וחיבקתי אותו
"תודה רוי" מלמלתי ונשקתי ללחייו.
***************
נכנסתי לחדר,רואה את מיקה יושבת על מיטתה ומתעסקת עם הפלאפון.
לקחתי את המגבת הלבנה מהארון ויצאתי,מתקדמת לכיוון המקלחות בשקט.
פתחתי את זרם המים החמים,נכנסת תחתיו ומורידה ממני את כל הלכלוך של היום הארוך הזה.
"אוצר" שמעתי את קולה של מיקה והצצתי דרך הוילון,רואה אותה עומדת מולי במבט מוזר
"חשבתי שאת לא רוצה לדבר איתי" מלמלתי באדישות וסגרתי את הברז,מכסה את גופי במגבת ויוצאת
"אני יודעת שהתנהגתי כמו ילדה קטנה,כעסתי על זה שסלחת לאידיוט הזה" אמרה והסתכלה עליי במבט מתנצל.
"זכותי לסלוח למי שאני רוצה,הוא פגע בי ולא בך" אמרתי בעצבים והיא הנידה בראשה לשלילה,
"אם הוא פוגע בך אז הוא פוגע גם בי,אני מפחדת שהוא יגרום לך שוב לסבל" אמרה בשקט והתקרבה אליי,
"את כמו אחות קטנה בשבילי וקשה לי לראות אותך נפגעת" חייכה חיוך קטן,הסתכלתי בעיניה שדמעו מעט וחיבקתי אותה בחוזקה.
"את סולחת לי?" שאלה,גוררת את צחוקי
"אני אף פעם לא הייתי בריב איתך" חייכתי,היא צחקה והתנתקה מחיבוקי.
"עכשיו אם לא אכפת לך,אני צריכה להתלבש" אמרתי והיא הביטה בי בבבול,מכווצת את עיניה
"אני יוצאת עם רוי" הסברתי והיא הנהנה,
"תהני" אמרה והתקדמה לכיוון היציאה אך מיהרתי לעצור אותה,
"התכוונת שניהנה,כי את באה" אמרתי והיא נאנחה בעייפות,
"אני לא רוצה לצאת עם רוי" אמרה אך הנפתי את ידי בביטול
"אין ויכוח" חייכתי חיוך סגור ויצאתי מהמקלחות.
***************
"בואי נלך מפה" מיקה התלוננה אוליי בפעם המאה הערב,גורמת לי לשחרר אנחת ייאוש.
"מה עובר על שניכם?" הסתכלתי על מיקה ורוי שלא פצה את פיו מתחילת הערב,
"אני הולך להזמין משהו לשתות,רוצה משהו?" רוי נעמד לפתע והסתכל עליי,הנהנתי וסימנתי לו עם ידי שיביא גם למיקה.
"את מוכנה להשתחרר קצת,תנצלי את הזמן הזה שאת יכולה לצאת" אמרתי בעצבים,גוררת את מבטה של מיקה
"למה לעזאזל הזמנת אותו?" שאלה ונאנחה בכבדות,קימטתי את מצחי בבלבול
"מספיק כבר מיקה!" שילבתי את ידיי,היא גלגלה את עיניה והזיזה את מבטה ממני.
"קחי" רוי נעמד לידי והביא לי את כוסית הויסקי,חייכתי חיוך קטן והודתי לו.
"רוצה ללכת לרקוד?" שאלתי אותו,הוא הסתכל עליי בשקט והנהן
"את באה?" שאלתי את מיקה שהנידה בראשה לשלילה ולקחה לגימה מהמשקה,מעוותת את פניה.
"אני מצטערת על ההתנהגות שלה" אמרתי בעייפות,הוא העביר את מבטו לעברה ונאנח
"היא משגעת אותי" אמר במבט מיואש,חייכתי חיוך סגור בניסיון לעודד אותו
"אני הולכת לקחת לשתות,אתה רוצה?" שאלתי אך הוא הניד בראשו לשלילה.
"מה את רוצה להזמין?" הברמן חייך אליי חיוך חושף שיניים לבנות ויפות,
"שתי כוסות ויסקי בבקשה" חייכתי אליו והוא הנהן,מוזג לתוך הכוסות מהנוזל החזק.
******************
….