נשבענו שנאהב לנצח

הבטחת שנאהב לנצח.
הבטחת שלעולם לא ארגיש בודדה.
הבטחת שתחבק כשאהיה עצובה.
הבטחת שתסתום את פי בנשיקה כשאדבר יותר מדי.
הבטחת שתלטף את ראשי ותחזיק את ידיי.
הבטחת שתשמור עליי.
הבטחת שתתקשר אם משהו קרה.
הבטחת שאם ניכשל פשוט נתחיל הכל מהתחלה.
הבטחת שתהיה האדם האחרון שאראה לפני שארדם.
הבטחת שתתגייס לצבא אבל לא תהיה לוחם.
הבטחת שכשארדם תופיע לי בחלומות.
הבטחת שכשנגדל תהיה לנו חתונה כמו באגדות.
נסיך שלי, מלאך שלי,
הבטחתי לאהוב אותך גם אם זה יכאב.
אני לא יודעת איך לחיות בלעדייך.. מה אני עושה עכשיו??
כששאלתי בבכי "למה דווקא אתה חייב להיות לוחם ולסכן את החיים שלך?" כמעט מאבדת את עשתונותיי ענית "כי אני רוצה לדעת שאני מגן עליך בכל דרך שאפשר".
הבטחתי לעולם לא לוותר על הדברים שגורמים לי להיות מאושרת
וזאת הסיבה שלא ויתרתי עליך.
אני יודעת שרצית לקיים את כל הבטחותיך, ואם רק יכולת היית מבטיח עוד אלף אחרות וגם אותן מקיים.
האבן הקרה מפרידה ביננו, מונעת ממך לקיים את ההבטחות.
מביטה בשמך החרוט עליה באותיות זהב דרך עיניי הבוכיות.
בן 21 נפלת ובן 21 לעולם תישאר,
אהבת חיי, נשבענו שנאהב לנצח.
נשבענו שלעולם לא ניפרד.