כותבתבליכותרת
מצטערת שלא העלתי מספר ימים,היה לי מחסום כתיבה מטורף❤️

גלגל החיים-פרק 4

כותבתבליכותרת 05/12/2015 786 צפיות 3 תגובות
מצטערת שלא העלתי מספר ימים,היה לי מחסום כתיבה מטורף❤️

״אני לא מאמין שזו את״הוא אמר בחצי חיוך,כשישבנו בחוץ מעשנים סיגריה.
״אני כל כך ניסיתי לנחש מאיפה אתה מוכר לי״אמרתי בוהה באוויר.
״את בסדר עכשיו?המניאק הזה עשה לך משהו?״הוא שאל,ועיני שקעו בתוך עיניו השחורות והגדולות,גורמות לי לרצות לחייך,אך אני מתאפקת.
״לא״אמרתי מתנערת מהמחשבות שלי.
״אני רוצה שתחזרי הביתה,להרגע קצת״הוא אמר ״אני אקפיץ אותך,חכי פה כמה דקות״.
צעדנו אל עבר מכונית האאודי שלו,הוא פתאום נראה לי כל כך לוהט בחליפה השחורה שלו,וההליכה האדישה מלאת הביטחון.
הנסיעה עברה בשתיקה,הוא לא הביט מי מבט אחד.
ידו עברה על הזיפים השחורים שלו,מעניקה לו מראה של חושב או מודאג.
כשהגענו,סיננתי תודה.
״נזכרתי בך בזכות המבט החצוף שנשאר לך״הוא אמר לפתע,גורם לי להיות מופתעת.
״בוא נדבר עלייך רגע״אמרתי בהרמת גבה והוא צחקק.
״אני חייב להיות קשוח,אחרת מלצרים מנצלים חולשות״הוא אמר.
״מה איתך,ועם החבר שלך מאז?״.
״לא נשאר ממנו שום דבר,חוץ מילדה מקסימה״אמרתי,לא מעזה להביט לו בעיניים.
כמו בכל פעם עם בחור כמוהו,שנראה מרשים,ומאיים על הביטחון שלי,העובדה שיש לי ילדה גורמת גם לי וגם לו להתכווץ מעט.
ומיקוש,מיקוש היא הסיבה האחרונה שצריכה לגרום לי להתכווץ בכיסא,היא הדבר הכי יפה שיכלתי לקבל.
״וואלה״הוא סינן,מביט לי בעיניים במבט הנחוש,אבל מתחיל לנוע באי נוחות בכיסא,והמבט המסתקרן שהביט בי מקודם הפך למבט נרתע.
נאנחתי,אלפי דקירות קטנות וכואבות בלב הציקו לי,כי התחושה הזו שאת נחותה בגלל טעות שעשית כשהיית ילדה טיפשה,והיא אף פעם לא תסלח,לא מפסיקה לכאיב גם כשהשנים עוברות.
גלגלתי עיניים,פותחת את הדלת.
״תודה על הטרמפ״אמרתי בטון קר יוצאת מהרכב וצועדת אל ביתי.
לא הרשתי לעצמי לדמוע,נכנסתי לביתי מלטפת את פניה המתוקות של מיקה שהיו כל כך נינוחות בשנתה,ואז נכנסתי לחדרי,העיניים ננעצות בתקרה,והזכרונות הרעים כל כך על הנערה היפה שחשבה שכולם בכיס שלה,ונפלה. מתחילים להציף אותי שוב,ולגרום לי להתפרק.
״לא באמת קוראים לך לנה נכון?״לפתע קיבלתי סמס,נרגעת מהבכי הנאנק והילדותי שלי.
תמונה שלו הופיע,מחייך ואוחז במותניה של בחורה יפה בעלת מראה אקזוטי.
״לא,ליאן״שלחתי חזרה.
״אני מצטער אם גרמתי לך לאי נוחות ליאן״הוא שלח.
״זה לא אתה,זה המבט שלך״היססתי אם לשלוח,מפחדת שזה כנה מדי,לבסוף אזרתי אומץ.
״איזה מבט?״הוא שאל,לאחר כמה דקות.
״המבט של ׳איזה ילדה מטומטמת,איזה זונה וכו׳,מה היא מביאה בגיל הזה ילדה׳״רשמתי לו בוואטסאט.
הוא לא ענה,גורם לכך רק לאשר את מחשבותיי.


תגובות (3)

שמחה שזה השתחרר לך..פרק יפה,פליז תמשיכי מהרר

05/12/2015 21:47

פרק מושלם!! תמשיכי מהר! הוא באמת לא ענה לה או שהוא רק חיכה?!

05/12/2015 22:52

זה כזה מושלם, איך את כותבת ככה???
אני פשוט מטורפת על הסיפורים שלך.
את לא מבינה כמה אני מחכה עכשיו על קוצים לפרק הבא.
אני נהפכתי למשוגעתתתת מרוב הסקרנות וההתמכרות!!!!!

09/12/2015 00:03
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך