אין ייאוש בעולם! (פרק 3)

"אווצ'! נח מה נראה לך שאתה עו.." צעקה נטלי אבל לפני שהשלימה את המשפט הוא בא מאחורייה, משך אותה בשיער וסתם לה את הפה.
"תהיי בשקט." אמר. הוא נכנס לבית וירד איתה במדרגות. נטלי נכנסה לחדר שהיה נראה כמו צינוק . פשוט כך. כנראה שכל היופי החיצוני של הבית היה כדי לחפות על זה.
נח דחף אותה במדרגות, אך לפני שסגר את הדלת, הוציא מהמזוודה שלה סידור.
"קחי, תתפללי". אמר וזרק עליה את הסידור ונעל אותה בפנים.
"הצילו!!!" נטלי התחילה לבכות. התחילה לבכות שהייתה כל כך תמימה שנפלה לרשת הזאת . היא הייתה צריכה לחשוד שהבחור פסיכופת אם הוא מציע להיפגש עם מישהי שהוא לא מכיר!
בסופו של דבר, נגמרו הדמעות. היא הייתה מכורבלת בפינה והסתכלה על הדברים שאחרים כתבו בקירות
"HELP ME"
"בא לי למות!"
ודברים אחרים בסגנון, אבל הדבר שהכי משך את תשומת ליבה , היה שהמטורף הזה שם בצד טוש, כדי שיוכלו לכתוב! הוא היה פשוט משוגע!
נטלי התחילה לבכות שוב. היא בכתה עד שנירדמה.

למחרת, נח נכנס לחדר , הוא ראה את נטלי מכורבלת בזיעה של עצמה והתחיל לצחוק .
נטלי אגרה את כל הכוחות שהיו לה ורצה להרביץ לו, ונח רק הרים את היד וכבר היא התגלגלה במדרגות.
"איפה האלוקים שלך עכשיו?" שאל נח בצחוק גדול.
"הוא עדיין כאן איתי. עובדה שאני חיה." אמרה נטלי .

ככה זה היה גם ביום למחרת, וביום השלישי:"איפה אלוקים שלך עכשיו?" "הוא כאן". היא התפללה כל שהותה שם.

עברו ימים רבים ונטלי גוועה ברעב.אך המשיכה להתפלל.
ביום הרביעי נח שאל את שאלתו הקבועה:"איפה האלוקים שלך עכשיו?"
נטלי שתקה. לא בגלל שהאמונה שלה התרערעה. אלא כיוון שהיא ידעה שזאת לא התשובה שנח רצה לקבל.
"זה מה שחשבתי…" אמר נח וזרק לה תבנית אוכל שמכילה אורז, קצת תפוחי אדמה ובקבוק מים.
נטלי פתחה את התבנית ונהרה על האוכל.
הדלת נסגרה.
נטלי עוד לא התחילה לאכול , והיא בירכה על האוכל, כמו תמיד. וגם בסופה של הארוחה לא חסכה על ברכת בורא נפשות.
נח לפתע פתח את הדלת "למה את מברכת?!" צעק עליה, הוא ירד למטה ו……