התאהבתי כמו שלא התאהבתי בחיים – פרק 1

קמתי לצללי השעון המעורר…
"אוף" אמרתי לעצמי. הלימודים חזרו… עכשיו אני צריכה לסבול גם את הלימודים , המבחנים , השיעורי בית ואת העצבים של ההורים מבית הספר הקודם שהעיפו אותי בגלל חוסר תפקוד והתנהגות לא ראויה… מה כבר עשיתי לא ראוי? המורה טען שאני מתחצפת , מדברת בזמן השיעור, מתנהגת באי נימוס ומה כבר לא? הוא אמר עליי את כל הדברים שלא עשיתי… טוב , אולי כן. הלכתי לכיוון הארון והוצאתי בגדים ללבוש לבית הספר. הוצאתי שורט בצבע תכלת עם קרעים וחולצה לבנה רופפת. התלבשתי ונעלתי את נעלי הוואנס השחורות שלי והלכתי לצחצח את שיניי, אכלתי ויצאתי לדרך. הגעתי לשער בית הספר ושם עמד השומר ועוד אישה שנראת מפחידה במעט. "סליחה גברתי, מה זה הבגדים האלו? ממתי מתלבשים כך לבית הספר? מיד לחדר המנהל!" אמרה בקולה המעצבן שמאפיין את נשים הקרציות האלו. עליתי במדרגות שבחוץ לכיוון הבניין. "דפוקה , תחלמי שעכשיו אני ילך למנהל" אמרתי לעצמי ועליתי לכיוון כיתתי , ט'3. נכנסתי לכיתה וכל המבטים הופנו אליי. הרגשתי קצת לא בנוח. "שלום חמודה! את הילדה החדשה כמובן. בואי עמדי לידי ונכיר לתלמידי הכיתה את לי" אמרה חצי אליי וחצי אל הכיתה. "ילדים זאת לי, והיא מצטרפת אלינו השנה לכיתה והיא הגיעה מ" חיכתה שאמשיך אותה. "אשדוד" המשכתי. "אז בואי חמודה תשבי ליד מתן או ליד נטלי. הרימו את ידכם מתן ונטלי" אמרה בקולה הנעים . הסתכלתי לעבר נטלי שחייכה חיוך קטן וחמוד , ואחר כך לעבר מתן . הלכתי לכיוון השולחן שבו ישבה נטלי , הנחתי את תיקי ליד הכיסא והתיישבתי. "היי, קוראים לי לי כמו שהבנת" אמרתי לנטלי בחיוך והסתכלתי לתוך עיניה הכחולות שאפשר לטבוע בהן. " היי אני נטלי " אמרה וחייכה אליי בחזרה. היא ממש יפה , יש לה עיניים כחולות ונוצצות כמו השמיים ביום בהיר ונעים , שיער חום כהה ישר כמו סרגל. יש לה אף קטן וחמוד ולפי התנהגותה היא אפשר להבין שהיא נחמדה. המורה ,כפי שהבנתי קוראים לה אורה , חפרה לנו על מה יצפה לנו בהמשך השנה ושהשנה תהיה קשה ויהיו מלא מבחנים. הבנתי שהשנה אני לא הולכת להוציא ציון אחד טוב לפי כל מה שאמרה. הסתכלתי על התלמידים. יש בכיתה הזאת הרבה תלמידים. הרוב היו בנים. הצלצול להפסקה נשמע וכולם יצאו החוצה. נטלי אמרה לי לבוא להצטרף אליה ואל חברות שלה לראות את המשחק כדורגל שבכל תחילת שנה יש של הבנים. יצאנו למגרש והתיישבנו על חומה קטנה. חברותיה ממש נחמדות וחמודות. אחת בשם נסטיה שהיא הייתה ממש רזה , שיערה חום כמו עיניה ויש לה גשר. היא מרבה לצחוק. היא נראת נחמדה וחמודה. השניה בשם דניאל. שיערה בלונדיני / חום , עיניה חומות כהות והיא טיפה שמנמנה. היא מצחיקה ונחמדה מאוד. השלישית בשם ולארי , קיצור של ולאריה . שיערה חום , עיניה תכולות יפות ביותר והיא מתקשה לדבר עברית כי לפני שנתיים עברה לארץ מרוסיה . הרביעית זו אוריאן . גופה ארוך ורזה , שערה בלונדיני ארוך וישר , ועיניה כחולות. האחרונה זו נטלי . הן הסבירו לי מי מהשחקנים הם מהכיתה שלנו ושבדרך כלל כיתתנו מנצחת .כל הזמן הסתכלתי על ילד שנראה טוב ושמתי לב שהוא זה שמוביל את המשחק והוא כמעט כל הזמן עם הכדור. "חתיך , נכון?" פתאום שמעתי משהיא אומרת וזאת הייתה נטלי שחייכה חיוך שובבי לעברי. " מה? מי? על מה את מדברת?" שאלתי לרגע לא מבינה למה התכוונה."אה הוא? כן הוא נחמד" עניתי ישר אחרי שהבנתי למי התכוונה. "אויש נו , תודי שהוא חתיך ושנדלקת עליו" אמרה ועשתה פרצוף חולמני. "על תדברי שטויות , אני אפילו לא מכירה אותו" אמרתי בכנות. "מה שתגידי" אמרה ממשיכה בשלה. הזמן עבר וכבר היה 1:2 לכיתה שלנו. משחק קשה שלא מצליח להגמר . פתאום שמעתי משהו צורח "תזהרי!" ואז מכה חזקה מאוד בראשי והרגשתי את עצמי באוויר לשניה אחת ואז הכל נגמר.