סוד..
כשאתה מתקשר, אני מעמידה פנים שאני לא שומעת, אני משתיקה את הטלפון הנייד שלי, ומתפללת. אני מפחדת שתצעק, אני מפחדת שהמילים יחתכו את בשרי החשוף. אני מפחדת שתאשים אותי ותשמיץ, ותכעס. אני מפחדת מהכעס חסר-הרחמים היוקד בעינייך.
כשאתה שולח הודעה, אני רועדת מפחד, אני צורחת בלי קול אל השמיים ומתחננת. אני צריכה כתף שעליה אוכל להתייפח, לזעוק. אני זקוקה לעזרה, אך במקום לתת למילים לשטוף את כל פצעיי, אני שותקת. בלילות אני מרגישה בטוחה. "הוא לא יכול לראות אותי בחושך", אני משקרת, מרגיעה ומאטה את קצב הדפיקות ההולמות בחזה. אני מפחדת שעצמותיי לא יעמדו בעומס, אני מפחדת לקרוס. "את מוכרחה להחזיק מעמד, רק עוד קצת", אני מדרבנת את עצמי: "תתאפקי, אל תספרי. את יכולה לעמוד בזה". תמיד החשבתי את עצמי כחזקה, כאיתנה, ולא כאל ילדה חסרת-ערך ושברירית. אל בזה לא אוכל לעמוד, לא משנה כמה שקרים אספר לעצמי, לא משנה כמה אתאפק ואעצור את המילים, אני אקרוס. אני אפול מטה, מטה עד תחתית התהום שחפרתי לעצמי. כי מולך אני לא מסוגלת לעמוד, מולך אני נהיית ילדה חסרת-ערך ושברירית. כי אתה הוא אבא שלי, האחד והיחיד, היקר מכולם, המגן, המוגן. אתה הדמות השחורה שאותי מרתיעה, אתה הסיבה שנשמתי כבתה..
תגובות (7)
אני דומעת. וזה סימן טוב לכל הפחות.
אין לי ביקורת, קשה לי לתת דעה על נושא שכל כך קרוב לליבי.
קבלי את סליחתי על שלא אוכל לעזור לך בשיפור הכתיבה שלך אבל הכתיבה שלך מדהימה!
לא"ש ^^
לא"ש, תודה לך מקרב לב.
אני מבינה אותך לא אוכל לעזור לך מיכיוון שאני צריכה בעצמי להשתפר אני על סף דמעות ואני מבינה אותך אל תישבר/י תהי/ה חזק/ה תמשי/כי לכתוב נ.ב. ממש יפה ורמה גבוהה
אבא שלי היה בעייתי באותה מידה ואולי אפילו יותר
בגלל זה התחברתי לגבי מה שכתבת, בנוסף אני חייב לומר שכתבת בצורה ממש יפה, ומקווה שהכל הסתדר אצלכם
היי, אליס!
לא ראיתי אותך המון זמן…
וואו, קטע מדהים!
יש לי דרך להגדיר כתיבה, ואת הכתיבה הזאת אני משייכת ל"רגשות חשופים" אבל גם בכתיבה כזאת אין שום תרוץ לכתוב כך שהקטע יהיה משעמם או חרוש…
ואת צלחת את זה כי ברגשות חשופים כותבים כך שהרגש והחוויה שלך תועבר ישר אלי בלי מסיכות, בלי קשיים ועקובים… מדהים!
יוקי! מאוד שמחה לשמוע ממך, ובעיקר לאחר שחקרתי בשנית את סגנון הכתיבה שלך (מה שהוביל אותי להתרשמות בשנית). איני יכולה להביע במילים את שמחתי על תגובותיכם! דווקא בקטע הזה, איני גאה, אך שמחתי כל כך לשמוע הזדהות. תודה לכולכם על המילים החמות. נ.ב. ׳במבוק סגול׳, שמי (הבדוי) הוא אליס, ואני ילדה. תודה רבה על תגובתך, ריגשת אותי מאוד
אליס! יחסית למישהי שמתרשמת ממה שאני כותבת את לא מראה נוכחות… מה אני אמורה לחשוב על זה?