אהבה אסורה – חלק 5

חלק 5 – מה עושים?
היום ההורים שלי קראו לי לשיחה יחד עם ליזי, הם רצו לדבר איתי אודות בקה והעניין שזה בעייתי מאוד לדעתם לצאת איתה ולמען האמת הבנתי את זה היטב מהרגע הראשון שהתאהבתי בה – היא הייתה קטנה, ובעולם הדפוק הזה אסור למישהו כמוני לאהוב נערה קטנה יותר, למען האמת אף פעם לא הבנתי את החוקים המעוותים האלו, הרי למה אומרים לי את מי לאהוב? זה לא שאני אדם מבוגר מאוד וזה לא שאני פדופיל שמתכוון לאנוס אותה, אני בסך הכל רוצה להיות בן הזוג שלה, אני אוהב אותה בכל ליבי והיא אוהבת אותי, אז למה לעזאזל אסור לנו להיות יחד?
"ג'סי, אתה מודע להשלכות של הקשר עם בקה, נכון?" אמא שלי שאלה במבט מודאג, הבטתי בעיניה החומות ותהיתי לעצמי למה היא לא מסוגלת לעזור לי, למה היא חייבת להרוס את הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי בחיים המעצבנים האלו, רציתי שההורים שלי יהיו לצידי אבל זה ממש לא הולך לקרות, הם אף פעם לא היו, הם תמיד לא הבינו ולא ידעו מה צריך לעשות והבעיה הזו תמיד הובילה לריבים בינינו, כמעט בכל הזדמנות…
"אני יודע שאני אוהב אותה וזה הכל, זה לא שאני מתכוון לאנוס אותה או לפגוע בה בצורה כלשהי, אני לא פדופיל, אני בסך הכל אוהב אותה…" אמרתי בכעס ושילבתי את ידיי, ליזי הביטה בי בחיוך מרושע ונשענה על הספה בהנאה, שמחה לראות אותי נופל שוב, אוף, אם היא לא הייתה אומרת שום דבר כל העניין הזה בכלל לא היה מתרחש, אבל ליזי היא חתיכת כלבה, משום מה היא תמיד חייבת להרוס לי הכל, היא תמיד חייבת להציק ולהרגיז, אבל כרגע זה הרבה יותר מסתם מילה לא במקום או קונץ מיותר – כאן מדובר בהרס של ממש, בהרס של החיים שלי והאהבה שלי…
"ג'סי, אנחנו יודעים שאין לך כוונות רעות… אבל זה פשוט לא יכול לקרות, היא קטנה ואתה כבר בוגר מבחינה חוקית, אתה תוכל להישפט אם אנשים יגלו שאתה נמצא עם נערה צעירה כל כך במערכת יחסים רומנטית, אני מניחה שאתה לא רוצה לקבל עונשים בגלל זה." אמא אמרה, למרות ששנאתי מאוד את דבריה אין ספק כי היא צדקה, בקה לא חוקית, והדבר האחרון שאני רוצה הוא להיכנס לכלא בגלל זה, אבל מצד שני, האהבה הזו היא כל מה שיש לי ואני לא רוצה לאבד אותה, אני מוכן לעשות הכל בשביל אהובתי, היא הדבר היקר לי מכל ואני מסוגל לשלם כל מחיר בשביל להיות איתה…
"אבל אתם לא יודעים מה זה יעשה לי, אני אהיה שבור בלי בקה, אני לא אוכל לעשות כלום… עד שאני מוצא דבר טוב אתם חייבים לקחת לי אותו, אבל למה? מה אני עשיתי לכם? תעזבו אותי בשקט ובמקרה הרע אני אשא בתוצאות של המעשים שלי ובמקרה הטוב לא יקרה כלום, תנו לי לעשות מה שאני רוצה בבקשה…" כעת כבר התחננתי בפניהם אך אבי ממש לא אהב את זה וניכר במבטו כי הוא ממש כעס, לא רציתי לריב איתם שוב, אבל אולי זה יהיה הכיוון גם הפעם, לא ניתן לדעת.
"אתה לא מבין שום דבר, מה ג'סי? אנחנו לא רוצים שתישא בתוצאות ובשביל שלא תעמוד למשפט אתה צריך לעזוב אותה, תמצא מישהי בגילך." הוא אמר, כעת כבר לא יכולתי לשאת את זה יותר, הוא הזכיר לי את רון בדיוק כפי שקרה בבית הספר, כעת רציתי להתפרץ ולאבד שליטה…
"אבא! אני לא רוצה מישהי אחרת, בקה היא אהבת חיי והיא מי שמתאימה לי, היא גם רוצה להיות איתי… הגיל לא משנה בגלל שזה רק מספר, מה שקובע זו האישיות ואתם אפילו לא מכירים את בקה, יש לה אישיות מדהימה. היא הרבה יותר טובה מכל נערה בגילי, הרבה יותר!" צעקתי, לא תיארתי לעצמי לאיזו עוצמה הקול שלי יוכל להגיע כעת אבל ניכר כי הוא הדהד בכל חלל הבית ובכלל בכל השכונה, הוריי הביטו בי בעצב ובבהלה וליזי הלכה לחדרה, מזל גדול בשבילה שהיא הלכה, אי אפשר לדעת מה הייתי רוצה לעשות לה כעת…
"אנחנו אוסרים עליך להיפגש איתה, ג'סי!" אבי השיב בצעקה עזה אפילו יותר, שתקתי והשפלתי את מבטי, כי בסך הכל מה יכולתי לעשות מול הרצון של הוריי? פחדתי גם שאם הם יידעו שאני נפגש עם בקה עוד פעם יכולות לקרות לי המון צרות מיותרות, פחדתי שהם ילשינו עלינו…
"אתם תמיד חייבים להרוס לי, הא?" השבתי בזעם ויצאתי מהסלון, הולך במהירות לחדרי ולא חושב אפילו לשנייה להסתכל אחורה.
"ג'סי, חכה רגע…" אמי קראה לי אך אני התעלמתי והמשכתי לרוץ עד שהגעתי אל חדרי טרקתי את הדלת בעוצמה והתיישבתי מול המחשב, מיהרתי להיכנס ליו טיוב ולהפעיל את השירים הכי כבדים שהכרתי, שקוע לתוך סערה של זעם ועצבות, לא יודע מה אני עומד לעשות עם עצמי אך יודע כי אני חייב להילחם על האפשרות להיות עם בקה בכל מחיר, אבל עדיין השאלה הגדולה עדיין הדהדה באוויר – מה עושים? מה עושים עכשיו, כשכל כך קשה…