הריסות הנעורים
אני כבר לא רואה כלום
הדמעות מטשטשות הכל
את הטוב והרע
את המטוס לגן עדן
ואת הצוללת לגיהנום
מה נשאר לי?
לברוח לכל כיוון
גם לאיזורים המסוכנים
איזורים מלאי קוצים
בכל רגע אש יכולה להתלקח
לצרות של בני העשרה
לעישון, לשתייה
לבכי לבד במיטה
הם לא שמים עלי
זה מה שרצית לא?
שהמבוגרים יחיו בעולמם
ואנחנו הילדים בעולמנו
שהם ילכו לבקר את סבתא
ואנחנו נלך להשתכר בגינה
שנצחק עד שנבכה
שנזדיין עד שיכאב
שנעשן עד שלא תישאר לנו טיפת חמצן בגוף
שנבכה עד שמלאי הדמעות יתרוקן
שנחייה את הסוף המר
שנדמם עד שנמות
הקוצים דוקרים שוב ושוב
והאש מתלקחת
נשרפים אנחנו
מתחת להריסות
הריסות הנעורים
תגובות (1)
כתבתי את התגובה הזאת כי רציתי להגיב אבל אין לי מושג איך להגיב