כשהלב רוצה לאהוב אבל הראש מחליט לחשוב – פרק 1
הכל התחיל כשפגשתי אותך, בפעם הראשונה שהלב שלי פעם בחוזקה בלתי נפסקת. הרגשתי חסרת אונים לגובהך, שכן היית גבוה ממני בראש או שתיים לפחות, זה היה מהימים היותר טובים בחיי. היום היה טוב לא רק בגלל החיוך הזה שלא יוצא לי מהראש, האישיות הזאתי שעליה להפסיק לחשוב מבחינתי זה לא אופציה. אלא בגלל שביום זה הוקפתי בחברותיי הטובות- לי, אדר, שקד, מעיין ורני. הן היו בדיוק מה שהייתי צריכה באותו יום, חברות טובות שיעזרו לי לשמור על שפיותי. כשהתקרבת אליי פחדתי לדבר, שלא אגיד דבר לא נכון בטעות אז בחרתי לשתוק. דבר זה לא היה אופייני לי אבל איכשהו הצלחתי לגבור על זה, הרצון לדבר היה חזק אבל ידעתי שאולי , רק אולי יפלט לי משהו לא נכון מהפה. כשניגשת אליי הייתי מופתעת כי בעצם מסתבר ש-לי שלי מכירה אותך, לא יודעת אם אתה זוכר כמה התרגשתי באותו יום, או אם אתה זוכר את העובדה שזה היה יום קר ואת זה שלי בכלל הכירה בייננו או אם זה זכור לך כמו לי את אותם המבטאים שחיקנו באותו אוטובוס אחרי ההופעה שלנו… אני לא יודעת כמה אתה זוכר את היום הזה.. אני יודעת שאני זוכרת אותו מאוד, איך שהשיר האהוב עליי עד היום זה all of me בגלל שביקשת שאשיר אותו אין ספור פעמים בבר מצווה שהיה יום לאחר מכן והזמנת אותי אליה בתור דייט, באותו יום הכרתי אותך הכרתי את מי שאתה באמת, או לפחות מי שחשבתי שאתה. דיברנו על תחביבנו המשותף הלו הוא כדורסל ומוזיקה וכך ששנינו גבוהים ביחסית לשאר, גם את לי פגשנו בבר מצווה מכוון שהייתם חברים טובים לפני זמן קצר אך משהו נעלם. הייתי בטוחה שיש לך רגשות אליי אז הלכתי שווי אחריך.
אך טעיתי, וכאשר טעיתי זה ניגמר, סיפרת לי על כך שיש לך מישהי אחרת ועל זה שאתה מאוהב בה אך אני כמו מטומטמת המשכתי להיות אחריך כאילו כלום לא קרה ויש עוד תקווה לא הפנמתי, לא חשבתי, לא נפגעתי- כך חשבתי , הייתי בטוחה שיש עוד סיכוי שהכול יסתדר, בלי אולי, בלי אבל, בלי למה, כמה ואיך, פשוט קיוויתי בלי יותר מידי מחשבה, המשכתי הלאה אבל אתך.
זמן חלף, עבר אך עדיין אינני מבינה למה אינך מתגעגע. פוגשת אותך במקרה בכיתה, מקווה לחיבוק או לפחות אמירה.
זמן חלף, זמן עבר, אך העבר-נישאר.
תגובות (0)