חדר 718 פרק 9

היי, אני יודעת שלא כתבתי מלאנתלאפים זמן…ואני אבין אם לא תרצו לקרוא בגלל ההפסקה ואולי פירוק של הלהקה…אבל כרגע עלה בי התקף נוסטלגיה ואני חייבת לכתוב לפחות עוד פרק אחד….אז אפילו שאני דיי בטוחה שאף אחד לא קורא את ההקדמה הזאת…תהינו :)
נ.ב אני כותבת מעכשיו מנקודת המבט של ג'ורדן

אחרי שקראתי את ההודעה של קרול על הארוחה שמסמלת את תחילת "חיי הזוגיות המאושרים שלי ושל האידיוט למשך החצי השנה הקרובה" שקלתי להטביע את עצמי בשירותים…אבל במקום זאת לבשתי שמלה שחורה וארוכה שמעכה את הקיבה שלי, מה שאומר שלאכול, לא בדיוק יהיה אפשרי היום…בזמן שהתארגנתי לקחו את הבחור המתולתל וארגנו אותו במקום אחר, אין לי שמץ של מושג איפה הוא נצמא עכשיו אבל כל עוד הוא לא לידי לא ממש משנה לי איפה הוא. הגענו למסעדה שהייתה מסוג המסעדות שגרגיר אורז עולה בה כמו גרם זהב. לפתע שמעתי קול גבוה צועק "ג'ורד!" הסתובבתי וראיתי את יסמין "יאס!" צעקתי, ולא היה אכפת לי שכל האורחים המהודרים הסתכלו עלינו במבטים מתנשאים, התחלנו לרוץ אחת לכיוון השנייה עם השמלות המפוארות שלנו (כשאני אומרת רצנו, אני מתכוונת שיסמין רצה ואני פרפרתי בפרפורי גסיסה לכווינה בגלל השמלה…) היא חיבקה אותי (וניסתה להנשים אותי, מנטלית) "איך עם הארי?!" היא שאלה בהתעניינות "חוץ מזה שרמת האיי קיו שלו שווה לבקבוקון ריק של לק?! ושאני מכירה אותו פחות מיום והוא הרס לי את הבית?!?! הכול פשוט נפלא!" עניתי בטון ציני להחריד…"אוי אני מצטערת…"היא אמרה כאילו אכפת לה אבל ידעתי שהיא מאושרת, קלטתי אותה מפלרטטת עם נייל כבר באיזה טקס פרסים שהיינו בו, היא טענה ש"הוא פשוט ממש חמוד" ואני הנהנתי כאילו אני מאמינה לה…הייתי די מאושרת בשבילה כי אם כבר נתקעתי עם היצור הבלתי נאנהב הזה לפחות שיצא למישהי סיפור אהבה מזה. הלכנו לכווין השולחן הארוך שהכינו לכבודינו אחרי שכבר הספקתי לבכות לכל הבנות על המזל הנוראי שלי…התחבקתי איתן,והבנתי שיהיה לי ממש עצוב בלי החבורה המשוגעת הזאת למשך כמעט חצי שנה…ברור שאני אתגנב לבתים שלהן, והן לשלי אבל זה לא יהיה אותו הדבר…הגיע זמן הארוחה וקרול ביקשה ממני בנימוס רב לשבת ליד הארי בראש השולחן (וכשניסיתי לסרב בעדינות היא פשוט דחפה אותי ובגלל שהשמלה שברה את הצלעות שלי לא יכולתי להתנגד) בצד השני שלי ישבה יסמין ומולה ישב נייל , הוא הסמיק כמו עגבניה כל פעם שהסתכל עליה.לאנשים נורמלים זה היה נחמד כל הדביקות הזאת אבל אני הייתי בטוחה שאם השמלה לא תצליח לגרום לי להקיא את המעיים שלי קודם, זה יעשה את העבודה. התחילו להגיש מרק מהצד השני של השולחן ובנתיים הארי היה נראה מרוצה,או יותר נכון מרוצה יותר מידי…בחרתי להתעלם. הגישו לכולם את המרק. "אני אשמח לקבל עם זה שמפניה" הארי אמר וכשהמלצר החביב בא להגיש לו את הכוס הארי כנראה התחרט, שם לו רגל ו…כל תחולת הכוס נשפכה עליי! הייתי בשוק! איך הוא מסוגל לעשות את זה?! כולם היו המומים, חייכתי בנימוס והסברתי "זה בסדר, אני אלך להתנקות" עמדתי על שתי רגליי בגאווה ובדיוק כשבאתי ללכת אחת הידיים שלי "בטעות" דחפה את צלחת המרק והמרק הרותח נשפך על כל המפסעה של הארי. הוא צרח ואני פשוט הסתובבתי והלכתי משם עם יסמין לשירותים…