LOL22
היי אז הנה העלתי את ההמשך מקווה שתאהבו :) אשמח לחוות דעת

שברים פרק 1 ו2

LOL22 26/11/2015 1324 צפיות אין תגובות
היי אז הנה העלתי את ההמשך מקווה שתאהבו :) אשמח לחוות דעת

לפני הכל ממש חשוב לקרוא את ההקדמה לפני שמתחילים את הסיפור
שנה וחצי לפני

אור ליאן זוג חברות, הם נפגשו בגיל 14 בפנימייה וישר התחברו, שתי ילדות שובבות שעשו תמיד באלגן ובעיות ,המשרד של המנהל היה המקום הקבוע שלהם , הם היו בלתי נפרדות .
אור ילדה מפונקת שתמיד משכה תצומת לב והייתה במרכז העניינים ואהבה זאת ,ילדה יפיפייה עם עניים כחולות ורעמה בלונדינית מתולתלת,
לאומת זאת ליאן שחומה עם שער חום גלי וארוך, עם עניים ירוקות שתמיד השובבות שלה בלטה בהם .
ההבדלים בין השתיים היו גדולים , אור הגיעה לפנימייה מרצונה בת יחידה וכופרת אמיתית , ליאן לעומתה בת אחרונה אחרי שישה ילדים, הגיע אחרי שנשרה מבית הספר על רקע דתי , בכל אולפנא שהייתה תמיד סולקה בהדדיות ובשמחה , עד שלבסוף אמה של ליאן נכנעה ושלחה אותה לפנימייה לבנות בלבד בגולן.
השניים גדלו אור קיבלה עבודה בדוגמנות ובעקבות כך השתמטה מהצבא, ליאן לעומת זאת צופתה מכולם לעשות שירות לאומי כמו כל שאר אחיותיה ,
לבסוף החליטה להתגייס והפכה למדריכת נשק.
אחרי הצבא עברה לדירה של אור והתקבלה לעבוד בעיתון לאישה ככתבת אופנה בעולם הדתי , שי חבר של אור היה מבקר בקביעות בדירה וליאן מצידה חיבבה אותו,
בשבתות אור הייתה עוברת לדירה של שי כדי שליאן תוכל לשמור שבת.

ליאן הגיע לביתה והניחה את התיק על השולחן ,היא חלצה את נעלי העקב הצהובות שלה שהיו די חדשות מה שגרם לה כאב רגליים נוראי ולאחר מכן אספה את שערה לקוקו גבוהה .
אור ישבה על הספה וצפתה בטלוויזיה , היא ניגשה למטבח והוציאה את קרטון החלב שהיה כבר גמור ,היא זרקה אותו לפח ורשמה על הדף שהיה תלוי על המקרר לקנות חלב , " אך איזה יום איזה יום, אני גמורה, חייבת לדפוק מקלחת ולמיטה."
אור צחקה" חופשי חייבת מקלחת את מריחה ונראת כמו עיתון שרוף.".
"תודה באמת מה הייתי עושה בלעדייך אה."
היא הוציאה בקבוק מיץ ונחתה על הספה בעודה שותה מהפייה .
"את יודעת כמה קלוריות יש בדבר הזה "
ליאן גיחכה וסגרה את הבקבוק "באמת נירא לך שאני צריכה לספור קלוריות ,או שאכפת לי מקלוריות ."
אור תפסה את השלט " פרויקט מסלול מתחיל עכשיו, אין את לא מבינה נשארו 6 בנות שאני ממש אוהבת ואחת עפה היום "
ליאן קמה מהספה " כן,זה הקיו שלי לעוף מכאן למקלחת,ולתת לך לצפות במה שאת רואה."
אור היססה עם לספר לה עכשיו או לחכות קצת לאחרי המקלחת ,לא עדיף עכשיו חשבה לעצמה שתוציא את כל העצבים במקלחת .
היא הסתובבה לכיוונה "רגע לפני שאת הולכת , ובלי עצבים " ליאן שקלטה את המבט המוכר " אור דברי ועכשיו ?"
"טוב,הוא היה כולכך חמוד והייתה לו כיפה כזאת קטנטנה על הראש , הייתי חייבת " היא הביטה בליאן במבט סקרני .
ליאן התעצבנה " אור את יודעת שאני לא אוהבת שעושים אתה , בישבל שישדכו לי יש לי אמא שלי "
אור קמה מהספה והתקרבה אליה" אני יודעת זה פשוט מרגיש לי כאילו עם אני לא ידחוף אותך את לא תחשבי על זה בכלל, כולכך הרבה בחורים מתחילים איתך ואת דוחה את כולם "
ליאן נאנחה " ממי אני פשוט לא במקום הזה כרגע , העולם הדתי והעולם החילוני כולכך שונה, וקשה מאוד למצוא בחור דתי טוב שיצא איתי שלא למטרת חתונה במידי ," אור חיבקה אותה " יפה שלי לא כולם כמו עידן " .
אור התגוננה " מה זה קשור עכשיו לעידן , עידן ואני נפרדנו מבחירה שלי בסופו שלדבר נרא לך שזה בגללו "היא אמרה בהתגוננות אך עמוק בלב היא ידעה שאור צודקת.
אור נאנחה " את ועידן סיימתם את הקשר כי הוא רצה להתחתן ואת לא , לפי מה שאת מסבירה כאן , זה די ברור שזה קשור לעידן "
ליאן התעצבנה " אני עפתי למקלחת "
אור הסתובבה חזרה לתוכנית שלה ,אני עוד ישכנע אותה זה לא יעזור לה הירהרה לעצמה .
ליאן שלפה פיג’מה מהארון והניחה על המיטה .
הטלפון של ליאן צלצל ואמה הייתה על הקו " אמא מה קורה ?"
קולה המתרגש נשמע מעבר לקו " את מתארגנת?"
ליאן הופתעה "לאן?"
האם נאנחה " לאירוע של משפחת לוי" כשקלטה שהיא לא זוכרת הוסיפה " הבת מצווה"
ליאן נזכרה " אוי שחכתי מזה לגמרי והאמת שדי תכננתי להיכנס למיטה "
האם ישר קבעה " את באה בלי תירוצים ".
הקו נותק .
היא הכניסה את הפיג’מה חזרה לארון ונגררה למקלחת בחוסר רצון מוחלט.
היא נכנסה למקלחת ואז שמעה צעקה " רגע אז מתי תתקשרי אליו "
"למי ?" שאלה מופתעת " לבחור שלנו ?"
ליאן קלטה למי אור התכוונה וצעקה " אף פעם"
היא שפכה סבון על ראשה וחפפה אותו בסיבובים , גם ככה אמא כבר בטח מצאה מישהוא חדש להיתעלק עליי חשבה לעצמה.
אור לא ויתרה לה ונעמדה ליד הדלת "אתם תיפגשו עם תרצי או לא "
הדלת נפתחה ושי נכנס לדירה לגם מהמיץ הקר שעוד היה מונח על השולחן בסלון ,ונשכב על הספה " איזה יום עמוס ומעייף" אור ניגשה אליו נתנה לו נשיקה והתיישב עליו "נחש מה ?"
שי הרויד את נעליו ונישען אחורנית ”לא יודע מה זה אבל לפי המבט שלך נשמע מעניין "
" מצאתי לליאן שידוך " שי צחק " ואני מנחש שמעוניינת היא לא "
אור חייכה " בתהליכים " .
היא ניגשה למטבח והוציאה גזר מחרסמת אותו בגועל .
שי הביט בה מיואש , אור קלטה את המבט " מה ? "
הוא נאנח " את שונאת גזר,"
אור הרגישה כאילו היא צריכה להגן על עצמה ועל הגזר "לא אני לא ,לידיעתך גזר זה … "
שי השלים אותה "מאכל בראי שטוב לעיקול , ולעניים , וכל החארתות האלה ,אבל בסופו של דבר זה מגעיל לך, ואת ממש אוכל אותו כאילו מאיימים עלייך , שבי תאכלי ארוחה נורמלית , את רזה את לא צריכה להתעסק בכל הדברים האלה ".
אור התישבה לידו " הי אני אוכלת מספיק ,וכאן נגמרה השיחה על כמות האוכל שלי ." שיש נאנח והחליט שעכשיו הוא עייף מידי בשביל לריב איתה על זה.
אור הביטה בו, אך זכיתי בגבר כזה יפה ,חכם ,מצליח , גברי ,תמיד יודע להגיד את הדבר הנכון לדאוג לה לטפל בה ,לא כמו כל המנייאקים שהיו לה לפני ,שרק רצו את הגוף שלה, כן הוא קצת קריר ולא משוחרר אבל הוא ישתחחר עם הזמן ,היא פשוט אוהבת אותו
, זה לא מגיע לו כל מה שהיא עושה היא חייבת להפסיק הפעם באמת , ולספר לו הכל בתקווה שהוא יבין , למרות כל הפחד שהוא יעזוב אותה ,היא תעשה הכל כדי להחזיר אותו אלייה , רק המחשבה על להיות בלעדיו עשתה לה צמרמורת בכל הגוף ,והיא כלכך רצתה שלליאן היה מישהוא טוב כמוהוא, עידן עדיין היה תקוע לה בראש היא ידעה את זה , לא משנה כמה היא תכחיש .
"בקיצור בקשר לליאן אתה עוזר לי , היא תבוא עם היא רוצה או לא ."
ליאן שסיימה להתארגן ניגשה לסלון בעודה מחפשת את מפתחות הרכב " יפה שלי תתרכזי בפרויקט מסך זה יותר מחמיא לך "
אור נעמדה" קודם כל זה פרויקט מסלול , אחרכך כל דבר מחמיא לי ,וכן לפני שתגיבי אני יודעת אני בן אדם מאוד עניו וצנוע
אה ודבר שלישי והכי חשוב לאן לעזאזל את הולכת ומאיפה קנית את הנעליים המהממות האלו "
ליאן ושי צחקו " קודם כל לא באמת אכפת לי אך קוראים לזה , אחרכך ברור שאת בן אדם צנוע ועניו , אני הולכת לבת מצווה של השכנים שלי כדי שאמא שלי תוכל כביכול להתעלל בי,אה והנעליים eldo יש עוד משהוא ששחכתי או שעניתי די מפורט "
שי צחק "נירא לי שאני יעצור את זה כאן אחרת זה לא יגמר , ואז לא היה לאמא שלך במי להתעלל , וכולנו לא רוצים שזה יקרה"
אור בחנה את ליאן בהתלהבות "את נראת מדהים " ליאן לבשה שמלה שחורה צמודה עד לפני הברך עם שרוולים ארוכים ועקב אדום גבוהה ,היא אספה את שערה הגלי לגולגול צמוד ונתנה לכמה שערות ליפול החוצה, בנוסף ענדה זוג עגילי יהלומים צמודות.
שי הביט בה בהתפעלות עוד מהשנייה שהיא יצאה אלייהם לסלון, היא באמת נראתה מדהים .
ליאן הסמיקה "טוב אני זזתי ,ביי אהובתי ואתה חמוד זהר מימני ,למה כשאני חוזרת כדי לך להיות כאן אני עדיין במתח של הסרט ולא המשכתי אותו רק בגללך " שי נשכב על הספה "פשוט תעירי אותי כשתחזרי " .

ליאן ירדה מהמונית עצבנית על כך שהרכב פשוט לא התניע לה ומהעובדה שבכלל לא רצתה להיות שם ,
היא הגיע לאולם שהיה כבר מפוצץ באנשים , היא כבר שחכה עד כמה דוסים השכנים המזמרים שלה ,בעודה מחפשת את אמה היא ניגשה אלייה מאחור "ליאן הגעת ,מה זה מה שאת לובשת ?"
"זה נקרא שמלה אמא ,והצבע של הנעל נקרא צבע אדום אמרה בציניות " היא ידע שהיא מתנהגת בילדותיות אבל אמה חירפנה אותה ,מה היא ציפתה שהיא תבוא עם חלוק או איזה חצאית זינס שמטאטא את הריצפה .
"את יודעת כמה בחורים עומדים להיות כאן ,בחורי ישיבה בעלי ערכים ,הרב לוי הזמין את כל התלמידים שלו ,מי ירצה להכיר אותך ככה ,ובצדק "
" טוב אמא איפה כולם ,?" היא פשוט רצתה להתרחק ממנה כדי שלא תעשה דברים שתתחרט עלייהם .
"מי זה כולם ,מה אני לא מספיקה בשבילך "
ליאן קלטה היא כאן רק בשביל השידוך ,שוב .
היט הסתובבה קצת בין האורחים אמרה שלום למס אנשים מתוך נימוס ונתנה צ‘ק למשפחת לוי, לאחר מכאן חיפשה את אמא וניגשמה אליה
"טוב אמא את יכולה לשבת ליד החברות שלך אני אלך ,אני באמת מתחילה להרגיש מוזר עם הלבוש ". היא ידע שככה גם אמה תתרצה וגם היא תוכל לעוף משם .
"חבל ,פספסת הזדמנות טובה " ליאן הרגישה את העיפות נוחתת עליה שוב .
"בטח אמא ,לילה טוב תהני " היא יצאה לחצר כדי להזמין מונית ואז קלטה שהיא בזבזה את כל המזומן על המונית הקודמת ,ולא היה אף מקום באיזור למשוך מזומנים ,"
יופי ממש יופי ,ממש יום נהדר היה לי ,יכולתי לשכב עכשיו במיטה ולישון .
היא התקשרה לאור הטלפון צלצל ואחרי מספר פעמים שי ענה "ליאן ,מה קורה?"
"בסדר פשוט אני כאן בלי הרכב ואין אלי כלכך כסף למונית ,אז די קיוותי שאור תבוא לקחת אותי "
"אור ישנה ,אבל אני יקום עכשיו רק תשלחי לי תכתובת " .
היא סימסה לו את הכתובת והתיישבה על הספסל שהיה בגינה .
מביטה מסביב כולכך הרבה זיכרונות מהמקום הזה , האירוע היה במתנס השכונתי שכביכול היה האולם של הישיבה .
היא וכל חברותיה וחבריה לשעבר היו משתוללים כאן בלי הפסקה .
תמיד היתה נהנת אבל מצד שני הרגישה לא שייכת , משתוללת ועושה שטויות בזמן ששאר הילדים היו מתפעלים ומפוחדים שמא יתפסו אותם .
לפתע שמע קול מכיוון האולם " ליאן זאת את ?"היא הסתובבה לאחור ,עמד שם בחור .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך