חזרה הביתה השני

חזרה מן העולם של המתים
מאינפקציה מייסרת בחדר סטרילי של מנתחים
מאיזושהי סיבה שלא ברורה כולם לובשים לבן
בזכות איזה סוד שבדיוק גילו – האוזניים של כולן פולטות עשן

וולטמן, זקס, שמעוני, ורבורג
שמות, שמות של המומחים הכי גדולים
כמובן שאף אחד מהם לא קיים או אמיתי
ואת כולם המצאתי כדי לברוח מהדוב שהוא אני

שנאת אדם, שנאת סיגריות, שנאת סכרת נעורים
מלך אסייתי שוכב על שטר בערך שקל
שני אריות אוכלים הרבה מהר מהר
ואת הריסטראט שעברתי מייחס לאוטו זבל

הלב נשבר, גם אם לא לי
הטחול פסק מפעום
המשקפיים נשברו ורוסקו ברגל ידיד לשעבר
כמו שאריות התום

ותמונות קטנות של ג'ינג'ים עולות בזיכרון שלי
ופוני שחרחר שרוף בקצה מהבהב בחדר השני
ונזכרתי למה חזרתי בעצם – מתוך געגוע פשוט
ונזכרתי למה חזרתי בעצם – כי אני עדיין מחכה מתחת עץ התות