אין ייאוש בעולם! (פרק 2)
נטלי הסתובבה מהר, וראתה בחור צעיר בעל מראה חיצוני נורא מושך הוא היה ממש גבוה ולפי השרירים שבלטו מהחולצה שלו היה ניתן להבין שעשה התעמלות לא פעם ולא פעמיים..
"נטלי!" אמר התמהוני
"… איך אתה יודע את השם שלי???" היא שאלה בחשדנות.
"זה אני! נח! " אמר הבחור ותוך כדי ליטף את שיערה. "את נראית כל כך יפה כשאת פוחדת…"
"עזוב אותי!" נטלי קמה מהמקום, עם המזוודות בידיה, כעומדת ללכת "אתה לא נראה כמו נח כלל וכלל!"
"אני יודע אני יודע.. אני פחדתי שאם אני אשלח לך תמונה אמיתית שלי את תחשבי שהוצאתי את זה מגוגל כי אני לא מכוער" התוודה הבחור.
"אני עדיין לא קונה את זה…" אמרה נטלי ואימצה את ידית המזוודה חזק בידיה.
"חח שמעתי שהישראלים לא פראיירים.. אז בואי אני אספר לך משהו שלא כולם יודעים עלייך ושסיפרת רק לי : בגיל 17, את היית בבית ספר חדש, ולא אהבו אותך שם כל כך, ומתוך דיכאון את היית … חותכת את עצמך בידיים, ואף אחד לא ראה כי תמיד הלכת עם בגדים ארוכים אפילו בקיץ ו…"
"נח! זה באמת אתה!" נטלי התלהבה. "אבל אני מבקשת רק דבר אחד- אל תיגע בי יותר"
"מה זאת אומרת ?"
"אני שומרת נגיעה! דיברנו על זה, לא?" נטלי רטנה.
"זה בסדר גמור מבחינתי… בואי ואני אזמין לשנינו מונית לבית שלי"
נח ונטלי תפסו את המונית הראשונה שמצאו בדרכם ונכנסו אליה.
"קח אותנו בבקשה לפאסדרייב 56 " פקד נח על הנהג.
"אז…. נטלי!. לא אמרת שאת באה עם חברות?" שאל .
"כן.. אני איבדתי אותן בדרך.. אני מקווה שהן בסדר.."
"רוצה שאתקשר למשטרה?"
"אין צורך, יש עליהן נייד ויש עליי נייד, כשנצא מהאיזור ללא קליטה הזה אני ארים טלפון ישר"
"אפשר לראות את הנייד שלך?" שאל נח במבט רציני.
"כן… אין הרבה מה לראות, רק אל תחטט בהודעות וכאלה."
"אוי!" אמר נח בזמן שהחליק לו הטלפון לתוך כוס הקפה שלו "וואי אני ממש מצטער!"
"נח!! איך זה קרה?! מה אני אעשה עכשיו!?"
"אל תדאגי, כשנגיע הבייתה אני אתן לך להשתמש מהטלפון שלי משם" אמר נח והסתכל על החלון .
נטלי ניסתה לשקם את הפלאפון , אך ללא הצלחה.
" נטלי.. אפשר אולי לראות את … הידיים שלך?" שאל נח בטון יותר רציני ממקודם.
"אבל רק עד המרפק, כי מעל זה כבר לא צנוע" הרימה טיפה את שרוולי הז'קט שלה ונתנה לנח לראות את החתכים שעל ידה , הצלקות כמובן. "למה אבל? "
"לא, שום סיבה מיוחדת, רק רציתי לבדוק אם זה נכון" אמר נח .. אבל כשהסתכל עליהם היו לו ניצוצות בעיניים..
"הגענו" אמר הנהג והושיט את ידו למושבים האחוריים לקבל כסף.
נח שילם לו ונטלי ירדה. היא לא האמינה למראה עיניה.
הבית שבו נח גר היה פשוט מדהים! מזרקות בחוץ, גמדי גינה מתוקים, היא כל כך התלהבה גם להיכנס לבפנים להכיר את המשפחה שלו. (מה חשבתם…? שבחורה דתייה תלך סתם ככה לבית של בחור? בלי אנשים מסביב ? פחח לא נטלי. נטלי לא פראיירית.)
איך שהם עמדו במפתן הדלת ונח פתח את הדלת והם באו להיכנס, נח גרר אותה לבפנים מהשיער והוביל אותה בפנים….
תגובות (27)
תגובוות פליייז ?:D פרק הבא הולך להתחיל הקטעים המפחידים O_O
אם לא יהיו תגובות אני אבכה T.T
מההתחלה לא בטחתי בנח הזה!!!!!!!
טוב לא מההתחלה.
כשהוא הפיל את הנייד שלה לתוך הקפה *בטעות* אז חשדתי!!!
חתיכת ממזר!!!!!!!!!!11
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אויי, מלחיץ, חכי אני כבר אגיב לך, חברה שלי חופרת לי בצ'אט :-/
יופי, כולי שלך עכשיו!
אעאעאעעאעאעאעעאעא, אלוהים, נח נשמע לי חשוד כבר מאז שהפלא שלה 'החליק' לכוס הקפה.
בררררר, וכשהעיניים שלו נצצו כשהוא ראה את החתכים.
יואו, מה מתחולל במוח שלך ילדה?
אני מחכה להמשך.
ופטטטט- אל תבכי , גם לי בהתחלה בקושי הגיבו!
חחחחחחחחחחחחחח ידעתי שהקטע עם הטלפון היה קצת מסגיר.. אהה ולסופר עשיתי פרק כפול של הסטנדאפיסט , בחיים שלי לא כתבתי כל כך הרבה. חח
יאווו זה לא המח שלייי זה נח >< למזלי אני לא כמו הדמויות שלי בסיפורים אני תמיד מתעללת בהם XD
ולגבי ההמשך הוא כבר כתוב והכל אני מחכה לאישורD:
יוהווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווXD
היי, הסופר (הראל?)
תן כיף!(יענו בגלל החשד שלנו בנח..עם הפלאפון..)
~כיף וירטואלי~
תנו לי להבין רגע… מה זה "~כיף וירטואלי~"? אני רואה את זה בכל מקום!
יופי, אז פרק הבא כבר מחר, טואווווב.
תגידי, מה היה השם משתמש הקודם שלך??
את יודעת מה זה וירטואלי ?:D וירטואלי זה כאילו במחשב , וכיף זה כיף S: אז משמע הדברים כיף במחשב ^^
חחחחחח אני גרועה בהגדרות. אבל באלי כיף וירטואלי:D
השם משתמש הקודם הוא Dark Ink >< פאדיחה של שם X:
והפרק הבא יהיה קצת קצר… אני צריכה לתת לכם לעכל את מה שקורה כי יש לי הרבה מה לכתוב ואני רוצה שתבינו את זה לאט לאט D:
תחשבי רגע דאשיס חכמה שלי.
איך הוא יכול להביא לי כיף כשהוא מהחצי השני של העולם???????
חחחחחחח- אני אהבלה(סימן קריאה)
אז יענו -ורטואלי- זה דרך המחשב כזה.
יש מבין?
;)
אבל יכול להיות שאנחנו באותה עיר, או אפילו באותו רחוב איך מהצד השני שבעולם
חח, הראל (זה השם שלך?) סתם הקצנתי!
איפה אתה גר? אני גרה בפ"ת !
עכשיו תענה לי!!!
אני לומדת בפ"ת D:
סיפור ממש יפה!
אהבתי.
חוץ מזה שזה הופך למפחיד. אני לא אוהבת סיפורים מפחידים, ואני מקווה שזה לא יהיה מפחיד מידי.
תמשיכי! =]
חחחחחחחחחח אני לא מבינה את זה כתוב בז'אנר שזה סיפור מפחיד >< ואני לא יודעת למה את קוראת מפחיד מדי אבל אני חושבת שכן… זה די מפחיד. מוחעע D:
חחח, לומדת בפ"ת?
תני~כיף~ורטואלי~
(תלמדי דאשיס, תלמדי. רגע- דאשיס, הכל בצחוק, כהה?)
חחחחחחחחחח ~כיף וירטואלי~
watch and learn דאשס :DD (בצחוקק ^^)
הסוף שלו, הוא סוף טוב? כי אם לא אני מפחדת לקרוא את ההמשך!
אני שונאת סופים עצובים!
וכן, שמתי לב שהסיפור בקטגוריה של "סיפורים מפחידים" אבל אני לא מקובעת, אז הנה אני פה =]
אה!
וגם אני די חשדתי בנוח הזה כשהפלאפון החליק לו *בטעות*…
נ.ב- אתן יודעות מי המציאה את הכוכביות בתור סימן להדגשה?
חחחח אבל אם אני אומר לך אם הסוף הוא טוב או רע אז עדיף לי פשוט להפסיק לכתוב…
אהה וגם אינלי מושג מי המציא… אני סתם מהתקופה שעוד לפייסבוק הייתה אפשרות להדגיש בצ'אט עם כוכביות עושה ככה זה נתקע לי XD
=]
טוב, אני לא רוצה שתגלי לי מה הסוף, זה ברור. אז נראה לי שאצטרך בעצמי להחליט מתי להפסיק לקרוא… או שבעצם להיות מפוחדת מידי, ואם הסוף הוא רע- סתם להיות בבאסה. כשאני מתחילה לקרוא סיפור אין מצב שאני לא אסיים אותו!
ד"א: פה באתר זו הייתה מחברת שקראו לה מיטל ועכשיו קוראים לה the queen of hearts והיא הייתה הראשונה שעשתה את הכוכביות להדגשה, כי אין פה אפשרות כזו.
טוב, אני מחכה להמשך =]
כן, קראתי סיפור שלה לפני שנייה, היא אחת הטובות!
יש לי הרגשה שיהיה סוף טוב, קצת טרגי אבל טוב משום שקוראים לסיפור
*אין ייאוש בעולם!*