גרדיאן פרק 4- מים גועשים

הלילה ירד על העיר ואטבה.כחול כהה החליף את הכחול הבהיר של היום וכוכבים רבים הופיעו בשמי הלילה.אויר קר נשב בין רחובות העיר.יומה עמדה על גג "מאפיית קרלו".רוח שיחקה עם השיער החום הפרוע שלה וקצוות חולצת הטופ האדומה שלה.המכנסיים השחורים הקצרים שלה חיבקו יפה את רגליה.

יומה נאנחה.למה אני חייבת לעמוד כאן כשעינת הלכה לסידורים האלה שלה?זה בטח סתם תרוץ בכל מיקרה…–זה לא העבודה שלך?את באמת עצלנית.–מי שמדבר.אתה סתם יושן כל היום בתוך החרב שלי.–לאאא.אני אוגר כוחות.יש הבדל.–

נישמעו צעדים מתקרבים.יומה מיד התכופפה מעט על בירכיה כדי להחביא את הצללית שלה.מישהו מגיע!איש לבוש בסוודר כחול עם מכנס שחור וכובע גרב שחור עבר ליד המיזרקה.זרוע מים פרצה מהמיזרקה והיכתה בגבו.האישה היתרסק לתוך הקרע קדימה."מ…מה לעזאזל?!זו המזקרה המקוללת הזאת שוב פעם!"הוא ברח בזמן שמעד כמה פעמים.

יומה קפצה מהגג ונחתה על רגליה מול המיזרקה."אז את באמת היית האשמה הא?"עוד זרעות מים הגיחו מין המיזרקה.יומה שלפה את הקטאנה שלה מהנרתיק השחור שעל גבה והורידה את המכסה השחור עם האיקסים מהקטאנה.שתי זרעות נעו אליה במהירות.יומה חתכה אותן עם חרבה.מים נותזו מהן לצדדים.אני רואה.מים שמחוץ למיזרקה הופכים למים רגילים.

יומה קפצה לאחור ליצור עוד מרחק בינה לבין המיזרקה."נשמה השתחררי!"קרח כיסה מעט את האזור בו היא עמדה.עוד שישה זרועות נעו לכיוונה.יומה קפצה מעל הזרוע הראשונה ופגעה בחרבה בשאר הזרועות בזמן שהיתה באויר.הזרעות קפאו והיתפרקו.יומה נחתה על רגליה.הזרוע שנישארה עפה לקראתה.יומה ירתה אש מחרבה לזרוע והזרוע התמוגגה לאדים."זה היה ק…"שמונה זרועות היו כמה סנטימטרים מגבה.מה?

יומה הסתובבה כדי לראות אור מסנוור.היא עצמה את עיניה מתוך אנסטינקט.יומה הרגישה זרוע חזקה עוטפת את מותניה ומקרבת אותה לגוף חם.רואשה נח על חזה קשיח.היא הסמיקה מעט.רגע…יד?יומה פתחה את עיניה במהירות.מנגטסו החזיק אותה קרובה אליו ביד אחת וביד האחרת הוא ירה אש שחורה לעבר הזרועות ששרפה את כולן תוך כמה שניות.שיערו השחור הארוך עם הקצוות הפרועים רקד ברוח שנוצרה מההתקפה שלו.

מנגטסו גיחך."זה הכל?אין לי שום מושג למה הילדה לא הצליחה להביס אותך.""אני לא הפסדתי עדיין!""באמת?אז למה היתי צריך לחלץ את הישבן שלך?""כי….כי השד היה פשוט מהיר מדי.זה הכל.""אז את לא רק עצלנית אלא גם פזיזה?איזה מין שותף מצאתי…חשבתי שתהייהי יותר…"

עוד עשרה זרועות נעו אליהם במהירות.יומה דחפה את מנגטסו לאחור."פשוט תיסתכל."הוא חייך."בטח.""שעגת דרקון!"יומה הזיזה סיבוב מלא עם הקטאנה שלה וירתה דרקון אש מחרבה.הדרקון שרף את הזרועות והקיף במעגל להבות את המיזרקה.כל פעם שזרועות מים ניסו לצאת מהמיזרקה הן הפכו לאדים.

"אכשיו לסיום."יומה רצה במהירות אל המיזרקה וקפצה מעליה."נשמת קרח!"קרח כיסה את להב הקטאנה שלה והיא פגעה עם חרבה במי המיזרקה מלמעלה.היא נעה לאחור ונחתה על רגליה.ערפל יצא המיזרקה והיתמוגג.יומה ניערה את הקרח מחרבה ושמה עליה את המיכסה חזרה.

מנגטסו חייך."לא רע בכלל."יומה הסתובבה אליו."יופי.אכשיו."היא הצביע עליו עם הקטאנה שלה בתוך המיכסה."אתה חייב לי כמה תשובות.""הבנתייי.אבל בואי נדבר במקום יותר…שקט."
_____________________________________________________________
בחור בגלימה שחורה עם קפוג"ון על רואשו שכיסא חצי מפניו ורק קצבות דקות של שיער תכלת ארוך גלשו על כתפיו עמד על אחד הגגות ליד המיזרקה.הוא הזעיף.הוא הבחין בי.כניראה שלו אוכל להתקרב אליו יותר.כדי שאדווח לאדון.הוא קפץ במהירות מגג אל גג לכיוון ההפוך מהמזרקה.