מכתב ראשון שלי אלייך..

הייתי רוצה שהיא תראה יום אחד את המכתב הזה ויודע כמה זה כואב היה להמשיך הלאה … זה הרגיש כאילו זה היה אתמול ראיתי לראשונה תגובתה על הפוסט שלי בפייסבוק, שלה . איכשהו זה עבד, ביום שלמחרת אני רואה אותה בערב שישי הייתי עם החברים שלי,ראיתי אותה היא הייתה כל כך יפה, אני תמיד הערצתי אותה ביותר. הלכתי להתקרב אליה, נשבעתי שיום אחד אני אעשה הצעד הראשון שלי. ויפגש איתה , זה היה בלילה והיא הייתה שם, עמדה עם חברה שלה,צוחקת. החלטתי שהגיע הזמן וללכת עם ביטחון. במהירות תפסתי את ידה, גנבתי אותה משם, שמעתי את חברות אומרות, "אאווו הוא כל כך חמוד." כולם ידעו שזה הולך לכיוון הנכון. לאורך כל האהבה הראשונה שלי איתה, כל יום . היינו ללא הפסקה לראות אחד את השני כאילו שזה הולך להיות היום האחרון שלנו. להיות כל כך מפחד מאהבה נתתי לה טבעת הבטחה … מבטיח שיום אחד אני ישאל אותך אם תרצי להתחתן איתי. אחרי חודש התחלנו להתווכח יותר ויותר בכל יום. דברים השתנו בים כהרף עין, כאילו אני לא רואה אותה הנערה שהתאהבתי בה. יום הולדת שלה הגיעה, היא החליטה להפתיע עם פוסטר מלא בתמונות שצולמו לאורך כל מערכת היחסים שלי. ושלה, רציתי להפתיע אותה אחרי בית הספר נכון כשנגיע הביתה. הזמנתי פרחים ובלונים ויין, גם כולל פוסטר ענק שהיה תלוי בחזית הבית שלי אומר "אני אוהב אותך בכתב מחובר. נסענו ליום כיף, היא התעצבנה והחליטה להתקשר לאמא שלה שלה לאסוף אותה … היא אפילו לא אמרה שלום … אחרי זה, שום דבר לא היה אותו הדבר. החלטנו שהגיע זמן לעבור הלאה ,הלכנו בדרך נפרדת שלנו. לפני לי ההזדמנות ללכת, הסתובבתי וראיתי אותה בוכה לאחותה … הרגשתי נורא. הרגשתי אשם עבר מהר וזה היה ארבע חודשים שלנו ביחד, אני לא יכול להסתובב בבית ספר עם זכורנות שהזכירו לי אותה לא יכולתי לישון באותה המיטה שחלקתי עימה. לא יכולתי להסתכל על עצמי ככה אותו הדבר. אני מתגעגע אליה כל כך הרבה … אבל עכשיו, שנינו מצאנו מישהו, ומנקודה זו אנחנו שמחים. אני עדיין מתגעגע אליה, אבל אני יודע שלעולם לא יקבל להיות איתה שוב. , אם אי פעם יש לך את ההזדמנות כדי לקרוא את זה, רק תדעי שאני מצטער על כל מה שהיה בנינו ושאני מקווה שיש לך להבין הכל התברר בדרך זו. אני אוהב אותך כל כך הרבה ואני כל כך שמח לראות אותך אם מישהו! אני מקווה שהוא האחרון בחיים שלך..!!:)