אנשי החושך… 2

"שתי בנות " אמר סת' לצ'אד , צ'אד הביט דרך מרפסת הבית וחשב , "לא . הן שלושה כאן " אמר רגוע .
"זה לא מהווה סכנה בשבילנו נכון ? " , שאל דניאל .
"אתה רוצה להתחיל איתה , אם הבלונדינית . אין לי התנגדות " אמר צ'אד וחייך חצי חיוך .

אחה"צ אדל ניקתה את הבית בזמן שאמבר וזואי שקעו בהכנת השיקויים.
"פגשנו היום בסופר את השכנים החדשים " אמרה אמבר , זואי הביטה בה וראתה את מה שלא רצתה לראות . "אתן כבר ילדות גדולות , אני לא יכולה לקבוע לכן מה לעשות " אמרה זואי מסתירה את כעסה .
"זואי , אם אנחנו עושות משהו לא נכון פשוט תעצרי אותנו " ביקשה אמבר .
זואי שתקה היא לא ענתה לה . 'מה שחייב לקרות יקרה ' חשבה לעצמה .
הלילה ירד זואי הרגישה אותו מתקרב , נחושה להסתיר מאחיותיה את הסכנה יצאה זואי בתירוץ שהיא יוצאת לדייט . אחיותיה לא האמינו לה אף פעם , זואי הייתה קשוחה לא רק כלפיהן , אלה גם לכל מי שניסה להתקרב אליה , כך היא מצאה את עצמה בלי זוגיות רוב זמנה .
השעה הייתה 10 בלילה כאשר זואי יצאה מביתה , היא לבשה מכנס שחור , וחולצת תחרה בצבע כחול עמוק , נעלי הבובה שלה לא הסתירו אל כל רגלה וגילו עור חיוור . מטיילת בין הרחובות הגיעה זואי לצוק המשקיף אל רובו של העיירה .
"אני לא מבין למה הזהירו אותי מפנייך " אמר קול עמוק מאחוריה .
זואי עדיין עמדה גב אליו כאשר ענתה לו . "מי שלח אותך ? " .
האדם צחק בגסות וזרק את תיקו על הרצפה .
זואי הסתובבה לאיטה וגילתה לראות אדם גדול מימדים , "אל תגידי לי שהפתעתי אותך " אמר ברשעות. זואי הביטה בו בשקט , והוא נעשה עצבני מכך .
"זה קצת דפוק שאף אחד לא מבחין בכן . שנותנים לכן כזה חופש כאן . מקומכן לא כאן אתן צריכות למות " אמר והוציא סכין מכיסו .
מניסיונות העבר שלה למדה זואי לא להתרגש מסכינים אך ידעה שהם מסוכנים .
זואי הרימה את ידיה ולחשה " תנו לי כוח " . רוח נשבה לפתע והעיפה את האדם על הרצפה .
למרות משקלו הוא נעמד בקלילות והמשיך להתקרב אליה , הוא חבט בבטנה והיא נפלה על הרצפה , כאשר הניף את הסכין לכיוונה זואי בעטה בחוזקה את ידו, אם הוא היה אמיתי ידו היה יוצאת ממקומה מעוצמת המכה , חשבה זואי.
לפתע התקרב אליה ולפנ שהספיק להגיב האדם תפס את זואי מצווארה והצמיד אותה לעץ .
רגליה התנתקו מהרצפה וזואי הבחינה שהיא מפסיקה לנשום .