I'll never forget you. פרק 4~

~פרק 4~

הגעתי הבייתה. הורדתי את התיק הכבד מכתפיי ותליתי אותי על הוו שליד הדלת, הדלקתי אמ.טי.וי בטלוויזיה על פול ווליום, והלכתי לחדרי. סגרתי את הדלת. המוסיקה הגיעה לחדרי מהסלון.
הורדתי את הג'קט, החולצה, והג'ינס.
הלכתי למקלחת הצמודה לחדר. נכנסתי לחדר האמבטיה, והורדתי את הבגדים התחתונים. פרעתי את שיערי, ונכנסתי לאמבטיה. מילאתי מים חמים ונשכבתי על אריחי האמבטיה החלקים. שיפשפתי את כול האבק והחול של הרוח מפניי ומגופי בעזרת ספוג, ושאר הזמן פשוט ביליתי בשכיבה על הגב.
יצאתי מהאמבטיה המעלה אדים, וכרכתי מגבת סביב גופי. יצאתי מהחדר, ועמדתי לפני הארון, מחפשת בגדים. לקחתי גופייה, ומכנס פשוטים, ובגדים תחתונים.
נכנסתי בחזרה אל חדר האמבטיה הנלא אדים, וניקיתי את המראה מהאדים שהצטברו עליה. הבטתי בפניי החלקים. כל הבנות בכיתה סבלו מפצעים וגירודים. אני הייתי היחידה שלא היו לה בעיות עם זה.
המאזניים הדיגיטליים נחו ליד האסלה. אמי כל הזמן השתמשה בהם, אבל אף פעם לא השמינה.
הורדתי את המגבת הרטובה מגופי, וייבשתי את עצמי. לקחת מגבת נוספת, וייבשתי את שיערי. אף פעם לא דאגתי במיוחד לאיך אני נראית. לא שלמישהו אכפת בכלל. אספתי את שיערי בקליפס.
לבשתי את החזייה והתחתון. אני אף פעם לא הייתי מושכת כל כך. בעצם, אני בכלל לא מושכת. לבשתי גופיית ספגטי שחורה וג'ינס שורט לבנים בהירים.
פיזרתי את שיערי, וקלעתי אותו לצמה מרושלת שטנית כהה, שהגיעה עד לגבי. שיערי היה בינוני- לא ארוך מדי. עיניי החומות לא היו יפות מדיי.
אין בי שום דבר מושך. ואמא עוד תמיד אומרת "עד החתונה יעבור". אם בכלל תהיה. חתונה.
תליתי את המגבת על הקולב, ופתחתי את ארון האמבטיה כדי להחזיר את הקליפס, ולקחת מסכה. אמי שמרה כמה ממסכות הפנים עם התה הירוק בארון האמבטיה שלי, ואמרה שזה בשביל שמירה על עור בריא. אף פעם לא ניסיתי, ותמיד רציתי לקחת אחת כזאת. הוצאתי מהארון מארז מסיכות פנים. התכוונתי לפתוח את האריזה, כשפתאום שמעתי צרחה.
פתחתי את דלת האמבטיה, והצצתי מהחלון. חמישה נערים מהכיתה שלי עמדו מחוץ לחלון שלי וצעקו. איך לעזאזל הם יודעים איפה אני גרה? צריך להחליט מה לעשות. פתאום במוחי התגבש רעיון….