מיכל
הכרתי את מיכל בסופר מחוץ לעיר כי הסופר השכונתי זה רק לזקנים ולאנשים עלובים. היא הייתה מוזגת זיתים ואני הייתי זה שמצליח לאכול אחד או שניים בלי שהיא תראה. מיכל הייתה הכי יפה בכל הגלקסיה ובכל היקום. ואני? אני הייתי סתם אסטרואיד מכוער, לא כזה שראוי לציון, או אפילו לשם.
אף פעם לא הבנתי מה בחורה כזאת יפה עושה בסופר כזה אומלל ואיך עדיין אין לה חבר עשיר שיוציא אותה מכל הצרות שיש לעולם להציע.
מיכל הייתה מבוזבזת, במקום למזוג זיתים בסופר ולצעוק על אנשים שאוכלים לה המסחורה היא יכולה להיות איתי. אבל אני לא איש עשיר שיכול לעזור לה, אני רק בן אדם שהולך לסופר כדי לקנות דברים רנדומליים שאפשר להכניס לפה כדי לא לגווע.
ומיכל הייתה יפה, אופה, וגם מוזגת זיתים.
ואני? אני סתם איש עלוב.
תגובות (0)