באת ושינית את כל החוקים – עונה 2 פרק 3

עוד ארוחת שישי עבר, הזמן חולף כל כך מהר. מרגיש לי שאני לא מספיקה המון.
"אמא…" שוהם קרא והתיישב על ידי על הספה. הוא הביט בעיני ההתרגשות הייתה ניכרת בעיניו.
גופו רעד קלות, יכולתי להרגיש כשהוא הניח את ידו על ידי.
"אתה מוכן?אני הולכת לספר לך דברים לא פשוטים, דברים שהייתי מעדיפה שלא תדע.
"אמא, אני מוכן להכל." הוא אמר, בטוח בעצמו יותר מתמיד. רוצה כבר לדעת מי הוא אביו.
"טוב…אבא שלך אידור, אני הכרתי אותו בתיכון. הגעתי לתיכון והוא, הוא רדף אחרי המון זמן.
ימים ולילות הוא לא וויתר.
הוא היה כל כך עקשן, בטוח בעצמו, במה שהוא אומר.
אהבתי את זה בו, אני חושבת שזה מה שגרם לי בסופו של דבר להיכנע לו.
יש לך את העיניים שלו , שחורות כמו הלילה, שפתיים מלאות ואדמדמות. אף קטן. שיערו היה גם שחור כפחם." נשמתי נשימה עמוקה, הרגשתי חנוקה וקולי החל לרעוד מעט. קשה לי כל כך להיזכר בו, בימים שאהבנו. שוהם קלט את הרגשתי וחיזק את אחיזתו בידי.
"ההורים שלו, הם…הם לא קיבלו אותו. הם תמיד היו מקניטים אותו ו…אבא שלו היה מכה אותו המון. עד שיום אחד, בזמן שאידור היה בצבא קרה מקרה עם אבא שלו. הם רבו ממש קשה ו…אידור עבר לגור אצלי לאחר הריב הזה. הוא לא יכל יותר לספוג את העלבות והחוסר אהבה מצד ההורים שלו." דמעה זלגה לה מעיני ישירות על מורד לחיי. שוהם מיהר לנגב אותה ולהביט בי במבט עצוב. הוא היה עצוב מהחיים של אידור.
"אני לא רוצה לתאר בכלל איך הוא הרגיש." הוא אמר בשקט, כואב את כאבו.
"כן, זה מסוג הדברים שאי אפשר להסביר בהגיון כי אין בזה הגיון." אמרתי ושוהם הסכים איתי בהנהון ראש, מחכה שאמשיך.
"אז…הוא עבר לגור איתי בינתיים, הוא גר אצלי כמה חודשים עד שהרגיש כבר לא בנוח. הוא היה בצבא ולא הייתה לו אפשרות לעבוד ולהרוויח כסף. אז בזמנו הג'ובניקים הרוויחו שלוש מאות שקלים לחודש. משכורת בדיוק ליומיים. ערב אחד, הוא בא וסיפר לי על ההצעה שחבר שלו הציע לו. כמובן שלא סכמתי כי…אף אישה נורמלית לא הייתה רוצה שחבר שלה, יצטרף למשפחת פשע." שוהם פער את עיניו והיה בהלם. כאילו ניסה לעכל זאת אך ללא הצלחה.
"הוא…הוא הצטרף למשפחת פשע?" הוא שאל בקול צרוד שהזכיר מעט את של אידור. הוא הופך ונהיה אידור מיום ליום.
"כן…אני לא הסכמתי, אבל הוא החליט שזה מה שיביא לנו עתיד יותר טוב, המון כסף.
אמרתי לו שבגלל כסף הוא רוצה להפוך לרוצח?הוא לא הצטרף לכנופיה, הוא הצטרף למשפחת הפשע הכי ידועה בארץ. אז היא הייתה במעמד הזה.
היום הם התפרקו, כל המשפחות האלה התפרקו.
הוא החליט לוותר עלינו ולהצטרף למשפחה הזאת. הוא עזב אותי והצטרף אליהם. אני בכיתי עליו שנה שלמה, שנה שלמה שהרגשתי באבל. כאילו הוא מת. הוא באמת הצטרף אליהם ונהפך ל…רוצח. הוא נהפך להיות אדם חסר רגשות, קר ואדיש לכל מי שעומד מולו.
הוא נהפך לבן אדם שאין לו מה להפסיד יותר." עוד דמעה זלגה מעיני ושוב שוהם ניגב אותה. רועד בדיוק כמוני.
"אמא…אפשר להמשיך את זה יום אחר." הוא דאג לי, לא יכל לראות אותי בוכה.
"לא…אני רוצה לסיים עם זה. חמש שנים שלא ראיתי אותו, בחמש שנים האלה גם החיים שלי התהפכו ונהפכו גם הם לבלתי נסבלים. אבא שלי החליט שגם הוא מפתח לו משפחה משלו של שפע.
אומנם הוא לא נחשב היה למשפחת פשע כמו המשפחה שאידר הצטרף אליה אבל…הוא הצליח לעצבן את הגדולים ביותר.
הוא חיפש את אילני, את הבו של אידור. חיפש אותו בנרות ולבסוף הצליח לעצבן אותו.
אילני החליט לחטוף אותי, זה גם מה שהוא עשה.
החוטף היה אידור, אבא שלך." עיניו של שוהם נפערו בשנית וידיו התאגרפו.
"איך…איך הוא עשה לך את זה?הוא היה חתיכת מניאק." הוא התעצבן, רגלו רעדה מהכעס שחש כלפיו עכשיו. אולי עשיתי טעות שסיפרתי אבל, אני לא מתכוונת לשקר לבן שלי. לא ככה חינכתי אותו.
"שוהם…בסופו של דבר הוא זה שהציל אותי, למרבה הצער לסבא שלך לא כל כך היה איכפת ממני. יותר עניין אותו הכסף, הכוח. להפוך לגדול ביותר. זה עיוור אותו.
כל פעם כשהיו נותנים לו הוראות לפגוע בי הוא היה מגן עליי וממציא להם תירוים רק כדי לא לפגוע בי." פניו של שוהם התרככו. הבין שאידור לא המפלצת שתיאר לעצמו.
"התאהבנו מחדש בכל התקופה שהייתי כלואה תחת פיקודו. התאהבנו וחזרנו להיות הזוג שהיינו לפני שנים. אומנם היו חיכוחים באמצע אבל…לכל זוג יש את הוויכוחים שלהם.
עד שהגיע היום שאבי הגיע ולקח אותי בכוח איתו ביחד. רציתי להישאר עם אידור אבל…אבל הוא לקח אותי בכוח.
אידור בא לחפש אחריי ו…סבא והוא ירו אחד בשני ושניהם…הם מתו באותו היום." שוהם שתק, דמעה ביצבצה מעינו הימנית, אך הוא החזיק אותה בכל הכוח, לא רצה להפגין חולשה למולי. רצה להראות חוזק בשביל שלא אשבר סופית.
"אמא…אני לא מאמין שעברת את כל זה לבד." הוא אמר ועטף אותי בעזרת זרועותיו החזקות והנעימות.
"הכל בסדר עכשיו…יש לי אותך וזה הכי חשוב." לחשתי לאוזנו בבכי חלוש.
"אני תמיד אהיה איתך אמא, תמיד." הוא הבטיח וחיזק את חיבוקו. גם אני הידקתי את חיבוקי והודתי בלב שהוא הבן שלי, הוא המלאך שלי.
"אני אוהבת אותך יפה שלי." לחשתי נרגשת.
"גם אני אוהב אותך אמא." הוא לחש בחזרה וניתק את זרועותיו ממני והביט עמוק בתוך עיניי הדומעות.
"תודה." הוא אמר, הביט בי ברצינות.
הנהנתי באיטיות וחייכתי חיוך קטן.
"אני חייב לעכל את זה עדיין, יקח לי קצת זמן לעשות סדר בראש אבל…סוף סוף יש בי תחושת הקלה." הוא אמר, הוא כל כך חכם. יש בו חוכמת חיים, הוא מיוחד הילד שלי. חשבתי לעצמי באושר.
"אני מבינה אותך." שתיקה, שתקנו כמה שניות והבטנו כל אחד בנקודה אחרת, כל אחד במחשבות שלו.
"טוב..אני חושבת שגלידה עכשיו תהיה במקום." אמרתי וקמתי מהספה וצעדתי לעבר המטבח.
"וואלה מתאים." הוא אמר והדליק את הטלוויזיה.
הבאתי את קופסת הגלידת וניל עוגיות ושתי כפיות.
"בתיאבון לנו." אמרתי והושטתי לו כפית אחת.
"את יודעת אמא…יש מישהי ש…שמאוד מעניינת אותי בבית ספר. היא שונה מכולן, שונה מכל הבנות שחושבות רק איך הגוף שלהן נראה ואיך השיער שלהן נראה.
היא חושבת על דברים אחרים, היא ממש מסקרנת אותי. זה לא שהיא לא מטוחת וחסרת חברות. ההיפך היא מאוד מטופחת ויש לה המון חברים. אבל היא לא כל כך שמה עליי. אני תמיד מנסה להרשים אותה, מנסה לדבר איתה והיא לא שמה עליי." צחקקתי קלות. אני כל כך שמחה שהוא לא מעוניין לשחק בלב שלה ושהוא מתחבר דווקא לבחורה שהיא שונה מכולן.
"תראה…אני חושבת שהיא רואה שאתה מנסה להרשים אותה, אתה צריך להיות אמיתי ולהראות את השוהם האמיתי בפנייה. תאמין לי שהיא תפנה אליך בעצמה." הסברתי לו והבעת פניו נראתה חושבת.
"צודקת, תודה אמא." הוא אמר והניח את ראשו על כתפי.
"בכיף שוהם." אמרתי והתחלנו לצפות בסרט שרק התחיל בטלוויזיה.
***

אלירן שכב על המיטה כמו גופה. הוא חזר אתמול מאוחר מהבילוי אצל חברו בבית וחזר קצת שיכור.
אני שונאת שהוא חוזר שיכור, תמיד הוא נמרח עליי בהגזמה והריח שנוטף ממנו של האלכוהול בלתי נסבל.
אלירן, קום." ניסיתי להעיר אותו, אך ללא הצלחה. נאנחתי וקמתי מהמיטה.
בדיוק כשבאתי לצאת מהחדר אל המקלחת הנייד שלו רטט.
הלכתי לכיוון הנייד והרמתי אותו מהשידה.
פתחתי את ההודעה, פערתי עיניי. התחלתי לרעוד, כל כולי הייתי בשוק.
'מתי עושים שידור חוזר?היה לי ממש כיף איתך אתמול.'
מסתבר שהוא כן בוגד בי.