אהבה אסורה – חלק 2

חלק 2 – להתקרב אלייך (אזהרה: הפרק הזה מכיל קצת אלימות ושפה גסה)
אז לאחר שדיברתי איתה באותו יום בבית הספר התכוננתי להמשך, חיכיתי במשך כמה ימים ואז גיליתי שהיא אישרה אותי בפייסבוק, וביום האחרון ללימודים החלטתי שאני עומד לדבר איתה ולא משנה מה…
אני הלכתי היום באחת ההפסקות אל החצר יחד עם החבר הכי טוב שלי, ריצ\'י, רציתי להתייעץ איתו בקשר לבקה, מה עליי לעשות ואיך לעשות? האם זה בסדר? כשניסיתי לדבר איתו בעבר הוא חשב שאני משוגע ולא רצה לגעת בנושא אבל זה היה בגלל האובססיביות שבה דיברתי עליה, אני לא בטוח שזה בגלל מה שאני מרגיש, בכלל, ריצ\'י תמיד היה מי שניתן לסמוך עליו בכל מיני עניינים ואדם שידע לשמור סודות, סיפרתי לו כבר דברים מוזרים בעבר ואולי עכשיו אם אני אספר הוא יוכל לסייע לי ולהבין אותי, אבל שוב, יכול להיות גם שלא, מזה אני ממש מפחד.
\"אז מה קורה, גבר?\" ריצ\'י שאל בסקרנות והביט בעיניי, הבטתי בעיניו החומות והכהות בחזרה ותהיתי מה אני עומד להגיד לו, בכל זאת, כל העניין של בקה מאוד ריגש אותי וגרם לי לביישנות עזה, התחושה הזו אמנם הייתה נעימה מאוד אך מבחינת שיחות עם אנשים היא הייתה מאוד משתקת בשבילי ומנעה ממני להגיד מה שחשבתי ורציתי לבטא.
\"אני בסדר, ואתה?\" פחדתי לגשת לנושא שכיוונתי אליו כרגע, אבל זה לא הפריע לריצ\'י שחייך אליי בהתלהבות והתקרב אל ספסל סמוך, שנינו התיישבנו שם והתכוננו להמשיך בשיחה אלא שלפתע הופיע אחד מהילדים השנואים עליי ביותר, רון תומאס, הוא הביט בי שוב בזלזול האופייני והכל כך מרגיז שלו ושילב את ידיו, ריצ\'י הסתכל לעברו בכעס ואני לא עשיתי שום דבר, רק רציתי שהמפגש עם הבריון המרגיז הזה ייגמר ושנוכל לחזור ישר לעניין…
\"תראו מי כאן… ג\'סי, אז מה איתך? שמעתי שאתה מאוהב בילדה מכיתה ט\'… אז מה אתה מתכוון לתת לנסיכה הקטנה שלך בדיוק? אז איך זה להיות עם ילדות קטנות, כואב, הא? זה אומר שאתה תינוק שלא יכול לדבר עם בנות בגילו, מה?\" אוף, כמה שרציתי להרביץ לו אחרי מה שהוא אמר, אבל לא יכולתי לעשות כלום נגדו, מה אפשר לעשות נגד נער שרירי ועצום שיכול לפרק אותי בתוך שניות? הייתי חייב לשתוק בזמן שהבן זונה הזה משפיל אותי בצורה כל כך נוראית, או שיכולתי לענות לו, אבל אז מה היה קורה בדיוק? אני מתאר לעצמי שלא היו קורים דברים טובים בכלל…
\"רון, אחי, בוא נרגיע את העניינים, בסדר?\" ריצ\'י חיפה עליי אך רון תפס אותו בצווארון חולצתו והרים אותו מהספסל…
\"אני לא דיברתי אליך, ריצ\'י, עוף לי מהדרך בזמן שאני מנסה לדבר עם החבר שלך כאן…\" צעק הנער השחור והגבוה בזעם והדף את ריצ\'י הצידה, כעת כבר עמדתי להשתגע, רציתי להתנפל עליו ולקרוע אותו לגזרים אך משהו גרם לי עדיין לשבת בשקט ולא לעשות דבר, אולי זה היה הפחד, אולי הרצון להתחמק מבעיות, הרי אף פעם לא הסתבכתי בצרות ולא רציתי להסתבך דווקא עכשיו, בסיום שנת הלימודים האחרונה שלי כאן, רציתי שיזכרו אותי כתלמיד טוב וכנער נחמד ורגוע – לא רציתי להיזכר בגלל קטטה, או יותר גרוע, לחטוף מכות רצח מרון בגלל הכעס שלי והרגשות שלי… בכלל לא ידעתי מה לעשות עכשיו…
\"אז מה אתה אומר על מה ששאלתי אותך?\" רון פנה אליי, שתקתי.
\"תענה לי!\" הוא צרח, כעת לא נותרה לי שום ברירה והחלטתי להגיד דבר מה.
\"אני לא אוהב אותה.\" שיקרתי לו, \"היא רק ביקשה ממני עזרה במתמטיקה.\"
\"נו באמת, עזרה במתמטיקה… ואם אני לא מאמין לזה, מה אתה מתכוון להגיד לי?\" הוא הקשה עליי עוד ועוד, רציתי להשתגע כעת.
\"אני מתכוון להגיד שהיא צריכה שאני אעזור לה במתמטיקה ולכן היא דיברה איתי, זה הכל.\" הגברתי את קולי וניכר כי זה הרגיז מאוד את רון, ריצ\'י בהה בשנינו מהצד וניכר כי הוא הרגיש כועס ומאוד מושפל, הלוואי ויכולתי לעשות משהו שאחת ולתמיד יעמיד את המניאק הזה במקום אבל מה כבר ידעתי? הייתי סתם לוזר חלש שלא יכול היה לעמוד על שלו מול אנשים…
\"אתה משקר, אתה מאוהב בה ורואים את זה לפי איך שהסתכלת עליה אז, אני לא עיוור ובטח לא טיפש! אם אתה מתכוון להמשיך לעשות לי בעיות, אני אפרק אותך במכות, זה מה שאתה רוצה?\" רון איים עליי, לפתע הבחנתי כי בקה בדיוק עוברת בשביל הסמוך למדשאה ומתקדמת לעבר הספסלים שלנו, ליבי פעם בפראות והרגשתי חמימות כל כך נעימה ממלאת את גופי, דווקא ברגע של לחץ עז כל כך התמסרתי לתחושה הטובה והמענגת, לצערי הרב רון הבחין במבט שלי כלפי אהובתי וכעת החליט שנמאס לו לחכות…
\"אז אתה מסתיר דברים ואתה ממשיך לעצבן, הבנתי אותך… מה תגיד אם אהובתך תראה אותך חוטף מכות ישר מול העיניים שלה?\" הוא דיבר ברשעות והתכונן לתת לי אגרוף אלא שזזתי הצידה וקמתי, כעת בקה כבר נעמדה לצידי ולא הבינה מה מתרחש, רון וריצ\'י הביטו לעברה בסקרנות ולא עשו דבר, כעת היא הסתכלה עליי והדאגה בעיניה ניכרת, רציתי לדבר איתה כעת וללכת איתה מכאן אך הבנתי כי כעת ממש הסתבכתי, קיוויתי שהיא תוכל להוציא אותי מהצרה הזו…
\"היי בקה.\" אמרתי בחיוך מזויף, מנסה לגרום לה לחשוב שהכל בסדר אבל היא בכלל לא קנתה את זה, היא רק המשיכה להסתכל לעברי בדאגה.
\"ג\'סי, הכל בסדר כאן?\" היא תהתה בקולה העדין.
\"הכל מצוין פה, ילדה, אני רק מלמד את החבר שלך לקח בגלל שהוא לא יודע לדבר בכבוד.\" רון היה חייב להרוס הכל, הוא נתן לי בעיטה ברגל וגרם לי ליפול על הרצפה, הכאב היה חד וכל כך חזק, בקושי הצלחתי לקום למרות שרציתי, הוא כעת תפס אותי ונתן לי כעת אגרוף בפניי, הרגשתי כיצד דם נוזל לי מהאף, ניסיתי לבעוט בו אך לא הצלחתי, בקה נבהלה כל כך והבחנתי כי דמעות נקוות בעיניה, רציתי כל כך לנצח את הבריון הדפוק הזה בשבילה אבל מה כבר יכולתי לעשות מולו?
\"עזוב אותו כבר, אידיוט!\" ריצ\'י צעק וניסה להתערב בקטטה אך רון דחף אותו לאחור בכוח וגרם לו להיתקע בפח הזבל הסמוך, כעת הוא חזר להכות בי, עוד שני אגרופים בפנים ואני התחלתי להרגיש סחרחורת חזקה ולראות בצורה מעומעמת, בקה כבר בכתה, היא לא ידעה מה להגיד למשך שניות ארוכות שנראו כמו נצח…
\"אני מצטער…\" לחשתי לה, היא הנהנה בראשה ורון רק צחק בטירוף למשמע דבריי, כעת מפסיק להכות אותי ומשחרר אותי, צלעתי מעט והתיישבתי על הספסל, פניי מטונפות בדם ואני מרגיש סחרחורת עזה, כעת בקה התקרבה אליי והביטה לעברו של הנער השחור והשרירי בזעם, עיניה הכחולות נוצצות מרוב דמעות.
\"למה עשית את זה? אתה מפגר?\" היא שאלה אותו, הוא הביט לעברה באיום ואגרף את ידיו, כעת אני נדרכתי שוב ולמרות הכאב הייתי מוכן לעשות כל דבר בשביל אהובתי הקטנה…
\"יש לך מזל שאני לא מרביץ לבנות.\" הוא אמר והלך מהמקום, מותיר אותי מושפל ושבור, אך לצידה של אהובתי הקטנה והמתוקה, היא כעת נגעה בפניי וניסתה לבדוק אם אני בסדר, ריצ\'י התקרב אלינו עכשיו…
\"מה האידיוט הזה עשה לך, אחי… אתה בסדר?\" שאל חברי הטוב וטפח על כתפי בעדינות, הנהנתי בראשי, נהנה לשבת ליד האנשים הכי חשובים לי.
\"אז אתם רוצים להישאר כאן לבד?\" הוא הוסיף, לא היה לי נעים להגיד לו ללכת אך בסופו של דבר זה מה שעשיתי, ריצ\'י נופף לנו לשלום והתרחק בלי שום בעיה, מותיר את שנינו לשבת על הספסל.
\"אתה צריך ללכת לאחות, ג\'סי…\" אמרה הנערה הצעירה והעבירה את ידה בשיערה השטני.
\"אחר כך, קודם כל אני רוצה לדבר…\" השבתי בקושי רב, נאנח מרוב הכאב הנורא, בקה נאנחה בתסכול.
\"אני מאוד רוצה לדבר איתך, אבל אנחנו צריכים ללכת לאחות עכשיו, זה דחוף…\" היא התעקשה ומשכה אותי בידי, נאלצתי לבוא איתה, הבטתי לאורך כל הדרך בעיניה הכחולות והמקסימות ונהניתי כל כך מהנוף, ליבי פעם במהירות מטורפת לאורך כל ההליכה לכיוון חדר האחות והחיוכים המקסימים של בקה ללא ספק הרגיעו אותי, הרגשתי כיצד לאט לאט אנחנו מתחילים להתקרב ושמחתי מאוד שכאשר נכנסתי פנימה היא הבטיחה לחכות לי מחוץ לחדרה של האחות ואמרה שנדבר מאוחר יותר, למרות המכות שחטפתי וההשפלה העזה שעברתי קודם לכן, ברגעים האלו לא היה מאושר ממני…