~never too late for a true love~

~פרק 1~
~חזרה אחורה (לפני שנה)~
היום אני ובן חוגגים שנתיים, בן זה חבר שלי, אנחנו מכיתה י' ביחד, אפשר לומר שבתאריך 11.4.2013 התחלנו לצאת, וזה התאריך המדויק היום.
'בוקר טוב' הוא שלח לי 'בוקר טוב' החזרתי 'אוהב אותך' הוא שלח 'גם אני אוהבת אותך' שלחתי לו 'הולכים ביחד?' הוא שאל 'אני מופתעת שאתה שואל' עניתי בחיוך, הנחתי את הטלפון בצד והתחלתי להתארגן.
אחרי עשר דקות הייתי מוכנה, הייתי לבושה בחולצת בית ספר כחולה קצרה, לקחתי עליונית מעליי והייתי עם ג'ינס כהה וסניקרס, ירדתי למטה, וראיתי את בן למטה, מחכה נופפתי לו בחיוך ענקי והלכתי לכיוונו, כשהגעתי הוא חיבק אותי והרים אותי לחיבוק, אחרי זה הוא החזיר אותי לרצפה ונתן לי נשיקה קטנה, והתחלנו ללכת לבית ספר כשאנחנו מדברים "אתה יודע איזה יום היום?" שאלתי אותו "היום יום רביעי" הוא ענה בגיחוך "אבל התאריך, אתה יודע מה התאריך?" שאלתי "11 באפריל" הוא ענה "אה אוקיי" אמרתי מבואסת "אתה לא זוכר שום דבר מיוחד?" שאלתי בטיפת אכזבה "שיט!!" הוא ענה "מה קרה?" שאלתי בבהלה "אני לגמרי שכחתי!!" הוא אמר והתחיל להדאיג אותי "מה שכחת??" שאלתי והא לא ענה הוא פשוט נישק אותי באמצע הדרך "אני מצטער כל כך" הוא אמר "על מה?" שאלתי "ששכחתי את היום, אנחנו שנתיים ביחד" הוא אמר "טוב שנזכרת דפוק אחד.." אמרתי לו והמשכתי ללכת "אמנם אני דפוק אבל אני הדפוק שלך" הוא אמר וזה גרם לי לצחוק "ויולט חכי רגע" הוא צעק מאחור ואני הסתובבתי בשילוב מרפקים "כן?" שאלתי בגיחוך "תני לי לפצות אותך, הרי ברור שאני לא אצליח לארגן משהו להיום בערב, אז מחר נעשה משהו, אני יארגן משהו" הוא אמר "אוקיי, נדחה את זה" אמרתי ונכנסנו כל אחד לכיתה שלו.
היום עצמו עבר מהר יחסית, ובסוף היום נפגשנו אני ובן שוב, ללכת חזרה הביתה "אני בא אלייך עכשיו" הוא אמר "אני לא יכולה יש לי שיעורים להשלים, ואני קבעתי עם סול להיפגש" אמרתי "לא אכפת לי אני בא אלייך עכשיו" הוא אמר, לא שמתי שהלכנו כל כך מהר שהגענו לבית שלי ובן חיבק אותי מאחור והתחיל לנשק אותי מאחורה "בן תפסיק!!!" אמרתי כשאני צוחקת כולי, מוציאה את המפתח מהתיק ובן לא מפסיק, סופסוף פתחתי את הדלת של הבית "טוב, בן פה זה הסימן שלך ללכת" אמרתי "כבר אמרתי לך שאני לא הולך" הוא אמר ושם את גלו בין הדלת לבין המשקוף "בן בבקשה, אני לא יכולה" אמרתי מתחננת "אני רוצה להיות עם חברה שלי ביום שבו אנחנו חוגגים שנתיים והיא לא נותנת לי, איזה כיף!" הוא אמר והזיז את הרגל והתחיל ללכת מאד לאט מכיוון הבית שלי לבית שלו "טוב בן חכה רגע" אמרתי לו והוא הסתובב אליי, ופתחתי לו את הדלת שיכנס, בן נכנס ונשק לי בראש בו זמנית.
"מה אתה רוצה לאכול?" שאלתי "אני לא רעב" הוא ענה ונשכב על הספה, "אתה מרגיש יותר מדי בבית, אני רואה" אמרתי וחייכתי ובן חייך.
אחרי שעה וחצי שבן היה אצלי אמרתי "בן, לא שלא כיך לי איתך, מאד כיף לי, אני פשוט צריכה להכין שיעורים" אמרתי "בואי נעשה ביחד" הוא אמר והוציא את הספרים שלו מהתיק שלו ואני הוצאתי את הספרים שלי מהתיק שלי.
"את רואה עכשיו שהX שווה ל5?" בן שאל "כן" עניתי "יופי, אז סיימנו שיעורים!" הוא אמר והלך לשכב על המיטה שלי, באתי לידו, ושכבתי גם כן לידו, שנינו עם הפנים לתקרה "זה טיפה מבאס שזה היום שלנו, שאנחנו חוגגים שנתיים, ולא עושים כלום" אמרתי מבואסת טיפה "אני שכחתי, אל תגרמי לי להרגיש יותר נורא ממה שאני מרגיש עכשיו" הוא אמר "סליחה" עניתי, והסתובבתי לצד השני כאשר אני על הצד עם הפנים לקיר "אל תעלבי עכשיו.." בן אמר ולא עניתי "בן… אני חושבת שהגיע הזמן שתלך, אתה פה כבר מאחרי בית ספר" אמרתי והוא קם מהמיטה אסף את דבריו, והלך הביתה.