מחשבות

ושהערב יורד המחשבות עולות והן מהדהדות בראשי בקולי קולות.
אני לא יכולה לשאת זאת עוד, אבן כבדה שיושבת על הלב.
לפעמים שהשמים מוארים מהכוכבים אני תוהה אם גם אצלי פיתאום תיהיה הארה,
ואני אבין מה אני מרגישה.
לבנתיים הזמן חולף אך אצלי בלב שום דבר לא השתנה, מבולבלת מאותה הרגשה.
ואם אפשר לקרוא לזה אהבה? או שזאת סתם עוד תקופה?
יותר מידי סימני שאלה אבל רק בתוכי אמצא את התשובה …